טוב שזה לא המכתב ה49580943 שלי אלייך.
ממש נפלא להיות גם גרועה בדיבורים, גם גרועה בירידות וגם גרועה במכתבים.
מה לאמר לילדה כ"כ חשובה שכ"כ פוגעת?
עברנו כ"כ הרבה שיט בתקופה שלנו כחברות הכי טובות...
כ"כ הרבה דרמה, שיברונות לב ומריבות עם עצמנו ועם אחרים...
הפעם הכל התחיל מהדבר הכי טיפשי שיש:
החוסר סבלנות שלך.
(עכשיו את אומרת- "כןכן זה אשמתי, תמיד אשמתי. עומר מושלמת. עומר לא עשתה כלום" )
אבל לא לזה אני מתכוונת- אני מתכוונת שזה מה שפוצץ את הבועה שלנו-
את רצית לומר לי משהו חשוב.
את היית צריכה אותי.
ואני-שנייה זזתי מהמחשב בשביל להביא משהו לאחותי..
ואת ישר: "את מתעלמת, לא מתייחסת, איכפת לך רק מעצמך"
וזה כואב כ"כ לשמוע ת'מילים האלה ממך.
כי מספיק אני אוכלת חרא בבית, כל המשפחה מאוכזבת מהבת, האחות שיצאה להם.
אבל לשמוע ממישהי שכ"כ חשובה לי, שאני באמתבאמת מנסה להיות שם בשבילה כל הזמן..
זה פשוט פוגע.
הרגשתי איך הלב שלי נקרע לחתיכות-כי זאת לא הפעם הראשונה שאת אומרת את זה.
וגם לא בדיוק השנייה.
אבל כן, היו לנו שיחות לא פחות חופרות על זה
וכן אני ניסיתי לשפר, ואפילו הצלחתי.
יש לי פשוט כ"כ הרבה דברים להגיד לך שאני לא מצליחה לסדר את הכל בראש, במילים.
עם כל העניין של יאסה- אני שם בשיבלך.
עם כל העניין של הפראנויה עם הנקודות חן- אני שם בשבילך.
עם העניין של אורן, דני, שמוליק, דור, ויטלי או כל חרא אחר- אני שם בשיבלך.
למרות שאת כ"כ מתעקשת שאני לא- אני כן. מליון וחצי פעמים כן!
אני כ"כ משתדלת לעזור, לייעץ...כל דבר אפשרי..
ולא בגלל שאני חייבת בתור חברה, אלא בגלל שאני רוצה...
שלא הכי נראה ככה מצידך- את כל הזמן משווה בנינו.
"אם זה היה ההיפך..."
מה קרה ללעשות דברים בגלל שאת רוצה?!?
ולא בגלל שככה רשום בספר חוקים של החברות הכי טובות?!
אני כבר לא יודעת מה לעשות איתך, איתנו.
כל אחד שאני באה אליו לייעוץ אומר לי לעזוב את זה. שכמוך יהיו עוד מליון...
אבל אני לא מוכנה להקשיב להם, לא מוכנה לתת לריבים שלנו להפסיק את כל הרגעים הפחות גרועים שלנו.
כי את חשובה לי. יותר מידי אם אפשר לומר.
מהרגע שאנחנו רבות, אני רק בוכה. בוכהבוכהבוכה.
ואני שונאת לבכות. זה מעיד על חולשה.
ואני גם לא חושבת שאם אני אפסיק להיות חברה שלך זה מה שיפסיק ת'בכי...
אז מה עושים במצב כזה?
שאת אומרת ככה..אני מרגישה ככה...?
ועכשיו חבר שלי- בנאדם שכ"כ טוב לי איתו, שסופסוף לא פוגע בי...
כביכול "הורס לנו ת'קשר"...מה אני אמורה לעשות?! כוסעמק!!
כמו שאומרים- חברים יבואו וילכו. אבל חברה הכי טובה יש רק אחת.
ולמרות שזה הכי נכון שבעולם, אני לא רוצה לוותר על משהו שעושה לי כ"כ טוב
כי אני לא חושבת שיש ממש סיבה.
בסה"כ הוא עצמו לא בדיוק עשה לך או לי משהו...
אבל קשה לי בלי הפרגון שלך.
חברות וחברים קצת פחות חשובים ממך אומרים לי:
"איך אני שמח\ה בשבילך! מגיע לך עומר!! :]"
ורק ממך לא בדיוק שמעתי את זה...
נגמרו לי המילים עם עדיין כ"כ הרבה מחשבות.
כנראה שזה מה שקורה למי שמתחבר לאחד שמחפש שלמות..
קשה לי איתך. קשה לי בלעדייך.
אבל אני עדיין לא מוכנה לוותר.
always and forever till the end of time
בבלוג זה
בכל הבלוגים
