כן, הצלחתם לשבור אותי, אתם, ביחד.
כמה שזה נשמע מוזר והכל, גם כדורי ברזל נשברים בסוף.
זה התחיל כיום שעומד להיות יום כלכך טוב - אך נגמר - הכי גרוע.
בהתחלה הייתי כלכך בטוחה שמכבי חיפה תנצח,
דור לוי נתן את הפלאפון שלו לחבר וסוף סוף השגתי אותו,
דור חזן כתב לי הודעה אחרי הרבה זמן שלא דיברנו,
חשבתי לעצמי.. הו זה מתחיל, הסתבכתי באותו היום עם 3 האהבות הגדולות החיי.
מכבי חיפה..... האהבה הכי גדולה שהכרתי מימיי... איכזבה אותי כלכך. אבל אני עדיין איתך.
דור התחיל להסתובב סביבי כמו קרוסלה מנסה להגיע אליי מכל צד, בהתחלה
פתחתי את עצמי אליו, אבל מהר מאוד הבנתי שלא כדאי לי לעשות את זה.
אחרי כל מה שהוא עשה לי ואחרי שהכרתי את דור השני... אין סיכוי.
דור חזן, הוא לכעס עליי... הוא רק אמר שזה מעציב אותו.. שאני לא מדברים
ואני שולחת לו הודעות.. ואז בערב הוא התקשר, ואני............. נשברתי.
נשברתי. נשברתי נשברתי.
חששתי,
עניתי,
דיברתי,
הקשבתי,
ויתרתי,
נפגעתי,
בכיתי,
ניתקתי,
התאכזבתי,
נשברתי. נשברתי. נשברתי.
אני באמת לא יודעת מה לעשות,
אחרי הכל, אני ממש מרגישה לא שווה כלום, אני כלכך דפוקה, מפחדת שהלכ יילך לי כי אני לא יפה מספיק.
לפחות את עצמי ולא להעמיד כלכך הרבה גבולות? או בכל זאת להקשיב לעצמי ולחכות כמה זמן?
או אולי לנסות להיפגש איתו, אולי זה יקדם משהו יותר מהשני? ואולי אני משחקת באש כשאני חושבת על שניים?
או אולי אני אפילו עושה טעות איומה? כל זה ... שובר אותי. את הכדור הברזל הזה. פשוט שובר.
אל תדברו אלייי כלכך יפה, זה מה ששובר אותי!!!! אני תמימה מדי, תבינו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
