החיים שלי לא רק בשחור ולבן

לפני שלושה שבועות פרסמתי פוסט על הקייצת (כזכור, קייטנה של הנוער העובד והלומד), מישהי שאלה אותי בתגובות מאיזה קן אני, עניתי שאני רושמת בשם בדוי, ולכן לא אוכל לענות לה. כשהסתכלתי לאחר כמה זמן בתגובות ראיתי שיש תגובה חדשה בה מישהו ציין את השם שלי, באיזה בית ספר אני לומדת ולאיזה כיתה אני עולה, כמובן שמייד מחקתי, בכל זאת, יש סיבה לזה שאני רושמת בשם בדוי.

כמובן שהוא או היא או מה שזה לא יהיה, רשם את התגובה ללא שם, יצא מניאק וחסר ביצים, בו נראה אותך כותב בשם שלך. מה את אומר?

טוב, מה שהיה היה, ולמרות זאת, אני קצת מצטערת על זה, זאת אומרת, חשבתי מי היה יכול לרשום את זה,  יכול להיות שזה משהוא שנכנס דרך הקשור לאתר שלי באיגי, אבל אז בדקתי שוב וראיתי ושרשום גם פרטים שאף פעם לא רשמתי שם.

האופציה השנייה  היא שאחת החברות שלי גלתה את הבלוג, אם זה ככה אז זה הכי עצוב לי, כי אני יודעת שחברות שלי מספיק חכמות בשביל להבין שאם אני כותבת בשם בדוי, זה סימן שאני לא רוצה שידעו מי אני באמת בבלוג ואם היא רשמה את השם שלי זה סיממן שהיא לא מכבדת אותי מספיק, או רוצה לצחוק על חשבוני, שזה אומר, שהיא לא חברה אמיתית. עצוב לי קצת לחשוב על זה ככה, אבל ככה אני מרגישה.

אחרון, מה שאני מקווה שקרה, זה שמישהו שמכיר אותי והוא לא חבר או ידיד שלי רשם את זה, על אנשים כאלה אני שמה זין, מזמן אני לא מתייחסת לאנשים כאלה שמקללים ומרכלים עלי והם לא חברים שלי, הם לא מעניינים אותי, ובכל זאת, זאת קצת חציית גבול, מין חדירה לפרטיות, למרות זאת, זה המקרה שאני מקווה שבאמת היה, ככה שאף חברה או מישהו שאני מעריכה עשה לי את זה.

חסמתי את האפשרות לכתוב את שמי ואת שם משפחתי בתגובות לבלוג, חבל, רציתי שזה יהיה חופשי כזה וכל אחד יוכל להגיב מה שבא (כמובן שזה רק אם הוא ירצה, מה שלא קורה יותר מדי)...

טוב, אז היום שירסיום שלא ממש קשור לפוסט, אבל קשור אלי, כשנולדתי זה השיר שהתנגן ברדיו, ומאז זה השיר שלי, הוא כל כך מתאים לי, לאופי שלי, המילים שלו מצמררות אותי וגורמות לי דפיקות לב בכל פעם שאני שומעת אותו, במיוחד אם זה ברדיו. זה כאילו שאלוהים קבע שהשיר הזה יתנגן ברדיו בדיות בדקות האלה שנולדתי, והוא מלווה אותי עד היום.

(לא אגיד שחפרתי, כי אני לא אוהבת את ההגדרה הזאת, אבל זה בהחלט היה ארוך(

הינה השיר

שי לך אותי-תיסלם