בפי דוד המלך בשורה- תורת ה' תמימה היא. אין פרט במציאות, קטן ככל שיהיה, שהוא מנותק מהתגלות רצון ה', הנמצאת גם במקומו הוא. יוכל הוא לעצום את עיניו, אבל לא להתכחש למציאות. תמימה, שלמה, לא מותירה נקודה בודדת ממך בחוץ.
הכיצד? האם אני שחטאתי ופגמתי כל כך, עדיין קשור בכלל לה‘ ולתורתו? הלא אף אם קיימות בתוכי מעט נקודות טובות, בטלות הן באלפי מקטרגים העומדים לנגדן.
בשל זאת הפסוק ממשיך: משיבת נפש. התורה שחייבת להיות נוגעת לפנימיות לבבנו, היא זו שתגלה לנו דרכי תיקון ועליה, לדבק את עצמנו אל השם יתברך מכל מקום שהוא. החושך הגדול שעיני בשר רואות, יסולק במעט מן האור שתשפוך עליו התורה. היא זאת שתשיב לנו את נפשנו, תשיב לנו את חיינו.
בתורותיו ובשיחותיו גילה רבי נחמן מברסלב יסודות רבים, שאותם פיתח והרחיב תלמידו רבי נתן, על ההתחזקות והתקווה. כל אלה לוקטו לספר "משיבת נפש", המפורסם כאן באתר. בספר זה באו כל הדרכים והעצות לגלות לכל אדם באשר הוא, שבאמת ה‘ נמצא עימו, גם במדרגה התחתונה ביותר. "אין שום נפילה בעולם", אמר רבי נתן. גם בבור העמוק ביותר מבצבצות קרני אורה, גם שם מציאות ה' נוכחת, מחכה להעמידו ולהעלותו, אם רק ירצה. יוכל הוא למוצאה, אם רק יאמין.
הספר הקדוש הזה מאמץ ומחזק כל הנפשות העייפות והחלושות והנידחות,
ומודיע להם שגם ממקום שהם
יכולים לחזור יכולים לחזור ולשוב אליו יתברך,
ואין שום יאוש בעולם כלל.
מלוקט ומקובץ מספרי רבי נחמן מברסלב
ומספרי "ליקוטי הלכות" הקדושים מתלמידו ר´ נתן זצ"ל.
(מתוך ההקדמה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
