אין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל...
אנחנו לא לומדים מטעויות וממשיכים לשזחר טעויות מהתקופה שבה היינו חברים...
שום נסיונות דיפלומטיים, שום הסברים - אין לי כוחות למאבקים הקבועים של מי צודק, מי קבע מה עם מי ומי לא הבין את זה נכון...
כשאמרת שאתה מגיע לתל אביב - לרגע לא חשבתי שאני הסיבה המרכזית...
אני שונאת להיות הסיבה שלשמה אתה עושה דברים, אני מניחה שאתה אוהב את עצמך מספיק על מנת לעשות אותם עבור עצמך -
תקן אותי אם אני טועה...
נכון, לא היתה לי אפשרות לדבר, נכון עזרתי לחברה, נכון הגעתי בסוף לאוורבוך -
אבל לא זכור לי שחתמנו על חוזה מול עורך דין שתהיה זכאי לתבוע אותי אם לא ניפגש בלילה...
זו היתה אופצייה, לא הצלחנו לממש, לא התכוונתי שתגיע לתל אביב בגללי - וציינתי לפני כן מפורשות שאני צריכה לטפל באיזושהו עניין...
אין מה לעשות - שנינו כנראה לא הולכים להשתנות בקרוב...
שים לב - אני לא מציינת כרגע מה חיובי ומה שלילי - רק מציינת עובדות !
התפיסה שלי היא הרבה יותר ספונטנית - ניפגש אם יסתדר, אם לא כל אחד ימשיך לתוכניותיו...
כשדברים הופכים מבוססים על מה שאני אעשה, אנשום, יאכל ואשתה זה מלחיץ, זו לא הצורה שבה אני אוהבת להתנהל
והיות ואני מאוד מכבדת את הצורך שלך בידיעה קבועה של מה קורה בכל זמן נתון
ואני מאוד סולדת מלהיות הדיפלומט המרושע בכל פעם בסיפור ולא חושבת שנכון שנשחזר את הסיטואציות שקרו בזמן שבו היינו חברים
אם אנחנו לא מסוגלים להסתדר בתור ידידים (למרות שהיה נדמה לי שכן, עד אתמול) אז אולי שווה שננתק מגע אחד מהשני...
אחרת מיילים כאלו ייכתבו מדי ערב וזו הרי לא המטרה של שנינו...
צר לי מאוד שנפגעת - זו ממש לא היתה המטרה שלי והכוונה שלי...
אני פשוט מנסה לרצות יותר מדי אנשים בזמן נתון, אולי שווה שאני אפסיק לעשות את זה...
ולא - חבל לי שזה הרושם שקיבלת ממני - שאני ציידת טייסים...
אני מחפשת בן אדם שיעשה אותי מאושרת וככל הנראה גם אתה...
אני חייבת להודות שלא נראה כאילו אני הופכת אותך למאושר אם אתה מטיח בי כל כך הרבה אמירות שליליות במייל -
נשמע כאילו אתה מתאר פרופיל של בן אדם שאתה לא ממש מחבב... ולא רוצה בקרבתו... מוזר משהו...
אין לי מושג למה אתה מעלה שוב את סיפור הפרידה -
אבל כנראה שהכל יחסי בחיים, והדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות...
אני רציתי לסגור את העניין בצורה בוגרת כמו שני אנשים נורמליים, כן - גם במחיר העובדה שאמרתי לך שתישן אצלי ואחר כך זה לא יתממש
באופן די הגיוני אחרי סיטואציות כאלה...
יכול להיות שאחרי שמערכות היחסים שלך ייגמרו בתוך IKEA בחוסר טאקט משווע בין הניילונים והעגלות תגע להעריך את השיקולים שאני לקחתי
בצורת סיום מערכת יחסים הזו...
אני לבד כרגע, אין אף אחד בחיי, לא מחפשת טייס, תוכניתן, רופא או טבח...
רק מחפשת לחיות את חיי כחן, מבלי להשתנות, מבלי להטריף את דעתו של אף אחד, ומבלי להיות THE BAD GUY...
יכול להיות שאם נתרחק אחד מהשני ונפסיק לריב יהיה לנו יותר קל להסתכל על הדברים...עושה רושם שאנחנו מדברים על לשנות גישה
אבל זה לא כל כך הולך... לשנינו... אי אפשר להשתנות ביומיים - קל לדבר קשה לעשות...
לסיכום - עושה רושם שנורא כיף לך בתפקיד הקורבן... באמת... עושה רושם שאתה מאמין שאתה מעולם לא פגעת ברגשותיי...
עם האמירות הישירות שלך, עם הרצון שלך להראות חיבה אבל בעצם להראות בדיוק את ההפך, להגיע למפגש חברה עם סימני איקי
ולספר לי על זה כדי להדגיש שחגגתת אתמול בלילה, לחתוך שיחות טלפון ומסנג'ר בעצבים - יכולתי בדיוק באותה מידה לפוצץ דברים,
להיפגע, לעורר סנסציות - אבל העדפתי לשמור את הדברים לעצמי...יכול להיות שהסכמתי להבליג על הדברים כל עוד ידעת שמדובר
בידידות נטו... אל תחשוב שאתה היחיד שנפגע ונעצב מסיטואציות... יש עוד כמה אנשים בעסק... למשל אני...
תגובה שלי על זה :
אני מסכים איתך, בקשר למה שאמרת בשורה אחרונה, ההבדל בינינו אני משתף אותך בהרגשות שלי כמו שאמרת בקשר למפגש, יכולת להתקיף אותי אחר-כך במסנג'ר ובטלפון... אך לא עשית זאת. נכון כי את מעדיפה להיות המיין סטרים ולחשוב שאת הבעיות שלך לא צריך לעניין אף אחד, ואותי אולי זה מעניין, אולי אני רוצה לשמוע מה מפריע לך, אך זה רק אני.
בקשר לטייסים (ציידת טייסים) או לא לרגע חשבתי שאת מחפשת טייס, טייס זה היה מטאפורית למישהו מצליח.
את יודעת המייל הזה עשה לי טוב, למה ? כי סוף סוף כמאת את מדברת מהלב, ולא מיפה את הדברים
ספונטני, או לא ספונטני, פשוט רציתי לשלוח לך מייל על מה שהרגשתי, וכתבתי שם די מפורש, שאחרי המייל הזה את תנסי לשכנע אותי שהידידות שלנו אולי לא הדבר הכי טוב, אז לא חן, דברי בשם אצמך אל תערבי אותי בדעה שלך, הידידות שלנו היא שונה, נכון, אני הצעד שאומר הכל מה שעל הלב שלי, גם ת'חרא וגם ת'טוב, אם את ממש מסכנה ואומללה אני לא אחזיק אותך במערכת יחסים לא צבועה, ואמיתית בשיחות גם על חראא שבחיים וגם על הטוב שבחיים, אני בן אדם שעם יש לי עם מישהו בעייה אני אומר לאותו הבן אדם. כניראה את בן-אדם שמעדיף לשתוק ולחתוך או לברוח. כך אני רואה את זה.
ואת יודעת מה "יכולתי להתפוצץ באותה מידה", תתפוצצי אולי אני דווקא רוצה לדעת מה על ליבך.
נשמע שכאילו בחיים לא הייה לך מחשבות שליליות, וזה בולשיט, ואני כן מעוניין לשמוע דברים שקשורים עלי בצורה ישירה.
טוב, אך "חוזה מול עורך-דין לא חתמנו", אך לדעתי היה לנו כבוד מינימאלי, אם את אומרת שניפגש אז תצפי שאני יפנה לך זמן כדי להיפגש, ולא עם הגורל יצליח להפגיש אותנו, אני לא סומך על גורל בקטע הזה הוא מאכזב מידי פעם.
ובקשר ל "
אני חייבת להודות שלא נראה כאילו אני הופכת אותך למאושר אם אתה מטיח בי כל כך הרבה אמירות שליליות במייל -
נשמע כאילו אתה מתאר פרופיל של בן אדם שאתה לא ממש מחבב... ולא רוצה בקרבתו... מוזר משהו...
אין לי מושג למה אתה מעלה שוב את סיפור הפרידה -
אבל כנראה שהכל יחסי בחיים, והדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות...
"
זה לא קשור לשיט מאיפה את ממציאה את השטויות במיץ האלו, כיף לי איתך כשאני איתך, לא כיף ללתכנן איתך דברים, כי 90 אחוז את מאכזבת ז"א יש לך 90 אחוז בלת"מים (בלתי מתוכננים) וזה מעצבן שקובעים משהו ויש אז שינוי
נ.ב בקשר לפסקה האחרונה "עושה רושם שמעולם לא פגעת בריגשותי" איך אני יכול לדעת שיש לך רגשות אם את לא מספרת על זה. אני צריך לנחש ?
ודרך אגב, עם אני שכבתי עם מישהי אחרי שנפרדנו, זה לא אמור להפריע לך את זו שרצית לחתוך את הקשר, גם עם זו היתה חברה שלך מהבסיס או לא מיצידי, אני לא חושב שזה נכון, אני לא משתף אותך בחוויות המין שהיו לי אחרי שנפרדנו, זה לא רלוונטי אליך, וזה לא משנה לך, ולא אכפת לך, בכלל אכפת לך ממני, לא נראה כך.
את תמיד תעדיפי לצאת הGOOD GUY
זה הטבע שלך, אך לפעמים את לא, כמו שאני לפעמים אני הטוב לפעמים אני הרע (לפחות בעינייך) אני לפחות מודה בזה ולא מתחיל לחשוב מה האחר חושב על זה אלא פשוט אומר ועושה מה שבלב שלי. אני לא מתאים את עצמי לאחרים (כמוך. ע"פ המשפט : אני לא צריכה לרצות אחרים כל הזמן) ולא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים עלי, אך נורא אכפת לי שלא יהיה צביעות ושיהיה ישירות בין אנשים שאני מכיר, ומשמוכיח לי אחרת אני שונא אותו, וכשאני שונא מישהו הוא מרגיש את זה בכל מצב.
את יודעת לפעמים אני רוצה שניפגש ונריב, באמת נריב, ונצעק אחד על השני, וכאלו כדי לשבור את טאקט הדפוק שלך, כדי לראות מי את אחרי המסכה, לדעת מה את מרגישה, וללא ליפה את מציאות, אך את לא אוהבת ריבים, את יודעת, אני אוהב ריבים מתוך סיבה אחת, זה מראה מי הבן אדם ומה בן-אדם שווה. ואיתך זה תעלומה, יכול להיות את שווה את כל העולם (כך אני מרגיש) ויכול להיות את שפלה. בכל מצב, היתי רוצה לדעת מי את ולא ע"פ תדמית שאת משדרת, אלא ע"פ רגש, אני לא בן אדם של תדמית, אני שונא תדמיות, במיוחד שעושים ליידי
היתי רוצה שבפגישה שלך עם מישהו דייט הוא יאחר, או יבטל, או יגיד לך שלא מסתדר לו כי החבר'ה שלו עושים משהו ולא ראה אותם מלא זמן וכך כל פעם שאתם מנסים להיפגש, אך ההרגשה ?
זה שאת לא יודעת לתכנן זמנים, ולא אוהבת את המיילים האלו, מה זה אשמתי ? סך הכל בכל המיילים הארוכים, זו בקשה אחת :
אם ומתי שאנחנו נפגשים, כל ההכנה לזה, פשוט תגידי עם את יכולה או לא יכולה, ואם את כן, תנסי בזמן שקבענו זו בקשה מוגזמת ?
והמיילים זה משהו שמסביר אותי, למה אני מרגיש לא טוב מזה שאת מאחרת אולי זה יתן לך טיפה הבנה איך להתייחס לזה שאנחנו קובעים להיפגש, ואם מבריזים, אז אנשים נפגעים (אהה. כן, אני בטוח שבדייטים את חותמת על חוזה כדי שלא יאחרו, הא לא ?! נראה כך) וזה לא נעים לאף אחד.ואני לא אוהב להיות באוויר, ניפגש, לא ניפגש.
כרגיל את תעדיפי לחתוך בסיבה מטומטמת: "הידידות שלנו לא עושה לנו טוב, ובלה-בלה בלה" וכל מיני זייוני שכל (כך אני רואה את זה?) כמה זה לא טוב לנו וזה לא עושה לי טוב.
אז תחסכי מזה, ודברי בשם אצמך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
