אני בעיר הקטנה

אני נורא מתגעגע לחן (אקסית שלי) למרות שאנחנו ידידים ישנם לפעמים מחשבות, איך היה יכול להיות אחרת.

אך אני מרגיש שזה עבר, הגיע הזמן להתעסק עם אחרות (לא שהכרתי בזמן האחרון, אלא פשוט היא היתה העילית של הבנות, גם נראתה טוב, וגם היה לי כיף איתה)

אני נראה לי לוקח את החיים ברצינות מידי, נראה לי שהשנה אני אחסוך כסף בכדי שנה הבאה לטוס לטיול בעולם לאיזה כמה שנים. או לפחות פשוט בא לי למות (כן, דווקא קיצוני, לא חושב שאני יעשה עם זה משהו... אך זה סתם הרגשה, מקווה שאני לא פסיכי ולא רק לי יש את ההרגשה הזאת לפעמים)

ראבאק, למה לי לחיות בעולם צבוע, שמין הוא תמיד מקור לבעיות, כסף-בעיות, יופי-בעיות, כל דבר נראה פיל מתוך נמלה. אולי יש לי המון חברים, ואולי אין לי. בעבודה הסטנדרט גילים חברתי 27+ ואני בן 21... לא רוצה להיות כמו בן 27, לפעמים אני רוצה לברוח להודו לדפוק באנגים אחד אחרי השני, לגדל ראסטות, ואולי בסופו של דבר לחזור עם ראש חדש (אפילו בצורת פטרייה)

החיים קצרים צריך להנות מהם, רק הכל תלוי בדברים שאתה לא שולט בדברים, אז אתה נהפך להיות מריונטה (בובת חוטים) של הממשלה, חברה, עבודה ו/או לימודים.

ואללה אין לי כוח לזה, כן, בא לי לזיין, בא לי להתאהב, בא לי חסך משיעמום, בא לי לא לעבוד ושיהיה לי כסף שלא יגמר.

אני בקאנטים, יש לי מינוס בבנק, איך זה הגיע למינוס עם יש לי משכורת טובה... אני מניח שהאשראי שיש לי.

אז כך :

1. קניתי מצלמה (1200 ש"ח)

2. קניתי מכונת גילוח (500 ש"ח)

3. נרשמתי לאוניברסיטה (מנהל עסקים ומדעי המחשב) (3000 ש"ח)

4. הייתי בצימר (300 ש"ח)

5. נרשם לקורס CSO / CISO (עלות בסביבות ה 15600 ש"ח)

7. בילויים (3000+ ש"ח)

אז כנראה אני אמרו להיות במינוס

הפתרון:

1. להפסיק להשתמש באשראי לבילויים (יהיה בסביבות ה 500 ש"ח)

2. לבקש החזרי הוצאות שבזבזתי למטרת עבודה

תעסוקה:

* עבודה - משרד

* עבודה - פרטי, פיתוח

* לחזור לכושר

* להתחיל ללמוד לתואר

* להתחיל ללמוד CISO / CSO

* להוציא תעודת מצטיין (זאת אומרת להשקיע)

* לחפש עבודה בתור בארמן לשישי-שבת (למה? כי אני אוהב את זה)

במילים אחרות, להתראות חופש...

אתמול היתה את "השיחה" שיחת "גוד-באיי", למה תמיד פרידות קשות ? למה תמיד מנפחים פרידות ?

למה אי אפשר לתפוס משהו שהוא שמח וטוב ולהשאיר אותו איתך... אני מניח שזה הגורל.

סיכום של מערכת היחסים שלי עם חן:

חן, באמת בחורה עם כבוד. חבל שזה לא הצליח כ"כ ביניינו, היה אפשר ליצור  מערכת יחסים נפלאה - אך לא הצליח וטוב שכך, כי למדתי מזה.

חן בתחילת הקשר הבינה שאני חסר טאקט ואמרה לי משפט : "עד שלא תיפגע מחוסר הטאקט, לא תבין ת'משמעות של הטאקט" ועכשיו אני מבין למה נועד טאקט. היא צדקה בזה, כמו בדברים האחרים.

המיטה ביני לבין חן היתה הרבה יכולה להשתפר... אך אף אחד לא יזם שיפור בגלל העקרונות שלו.

חן, רציתי להגיד דבר אחד, אהבתי אותך על היותך את. ועכשיו כשאנחנו לא ביחד, אני מכבד אותך.

כרגע החלטתי לקחת עם עצמי חופש ממערכות יחסים ופשוט לבנות את עצמי.

אז כמו שנאמר בשיר  : there is no beautiful way to say goodbye.