אני בעיר הקטנה

כמה עובדות עלי :

אני בן 21, יצאתי על 21 (נפשי), אני כרגע מאוד מצליח בקריירה שלי בהייטק, אני תוכניתן בחברת הייטק.

דיגמנתי בעבר, פרשתי מעולם הדוגמנות אחרי כמה סטים, היתי לוחם בצבא (כשנה+), אחר-כך ג'ובניק(כשנה וחצי).

יצאתי על נפשי בגלל שהיתי מאוהב במישהי, שהיתי מוכן לעשות בשבילה הכל...

יש לי שגיאות כתיב, אני ללא טאקט, לא שומר דברים בבתן, אומר בצורה ישירה מה שאני חושב... זה מי שאני.

ממה שסיפרתי כמובן ימצאו כאלו שיוציאו מפה את כל הדברים הפחות טובים...

אך הדברים הטובים הם:

* יש לי אוטו (משלי, יותר נכון של העבודה שלי)

* עם דלקן

* שירתתי בצבא

* אומנם אין לי המון חברים, אך החברים שלי אחד-אחד אנשים נורא איכותיים

* חוסר טאקט שלי, מסנן ממני את כל הזבל

* אין מסביבי אנשים צבועים (לפחות מנסה שלא יהיו מסביבי)

ואני חנון, כן, כן, אני אוהב מחשבים, אוהב דברים טכניים, אוהב לדבר על החיים, שונא פוצי-מוצי (בסגנון "לדבר הרבה, ולא להגיד כלום"),

לא סובל תשובות דיפלומטיות בסגנון : "יותר מאוחר" , "אחר-כך", "נראה איך יסתדר"

לא סובל "פוליטיקלי קוררקט" איתי (כשמדברים איתי)

אני תמיד לחוץ זמן, אוהב לדייק בזמנים ולתכנן לוח זמנים, אוהב את השאיפות שלי, אוהב להגשים מטרות ויעדים.

אוהב לדעת הכל (או לפחות כצת מכמה שיותר)

אני מדבר בקיצוניות, וזה מראה על הליבראליות שלי. למה ? כובע. :-)

יום נפלא !

אני בקאנטים, יש לי מינוס בבנק, איך זה הגיע למינוס עם יש לי משכורת טובה... אני מניח שהאשראי שיש לי.

אז כך :

1. קניתי מצלמה (1200 ש"ח)

2. קניתי מכונת גילוח (500 ש"ח)

3. נרשמתי לאוניברסיטה (מנהל עסקים ומדעי המחשב) (3000 ש"ח)

4. הייתי בצימר (300 ש"ח)

5. נרשם לקורס CSO / CISO (עלות בסביבות ה 15600 ש"ח)

7. בילויים (3000+ ש"ח)

אז כנראה אני אמרו להיות במינוס

הפתרון:

1. להפסיק להשתמש באשראי לבילויים (יהיה בסביבות ה 500 ש"ח)

2. לבקש החזרי הוצאות שבזבזתי למטרת עבודה

תעסוקה:

* עבודה - משרד

* עבודה - פרטי, פיתוח

* לחזור לכושר

* להתחיל ללמוד לתואר

* להתחיל ללמוד CISO / CSO

* להוציא תעודת מצטיין (זאת אומרת להשקיע)

* לחפש עבודה בתור בארמן לשישי-שבת (למה? כי אני אוהב את זה)

במילים אחרות, להתראות חופש...

הנה כבר הגענו לסוף השנה. הגשם יורד שותף את כל הקושי שהיה שנה שעברה ומכין אותנו לשנה חדשה.

אומנם זה סך הכל שינוי בתאריך הנוצרי, אך למי זה משנה, חג זה חג.