תשמור על העולם ילד....

אני יודעת שלא עדכנתי הרבה זמן...

ומי שלא נעים לו לא חייב להכנס לפה יותר...

אני מעדכנת מתי שנוח לי ומתי שאני מרגישה צורך...

אני לא יודעת אם מישהו בכלל יכול להבין את זה..

יכול להבין עד כמה הוא חסר לי...

עד כמה אני מתגעגעת...

שהוא יגיד לי בוקר טוב.... שיתן לי חיבוק...

שיתן לי עצה טובה כזאת...מלב אל לב כמו שרק הוא יכול לתת...

ומה אני עושה בלעדיו עכשיו?..

אין לי יותר כוח לזה...

ואני לא יודעת מה עובר עליי עכשיו....אבל זה יעבור לי....אני יודעת..

והוא תמיד אומר לי להמשיך....ושאם אני צריכה עזרה הוא יעזור...

אבל הוא לא פה עכשיו....והוא חסר...ולראות תמונות ולהקשיב לקול שלו זה לא אותו דבר כמו שהוא עומד מולך....ממש מולך...

ואני כל כך רוצה לראות אותו...

ועבר כל כך קצת זמן...יחסית....

ואני מדברת עליו כאילו הוא מת....אבל חס וחלילה הוא לא...

אבל אני מתה שהוא יחזור.....

ההורים משגעים אותי...

אני לא יכולה יותר בלעדיו...ועבר כל כך קצת זמן...

ואם הייתי רוצה משהו שלא נראה להם....והם לא היו מסכימים אז היית בא ואומר להם שאני כבר גדולה ושישחררו קצת את החבל כי אם לא אני יעלם להם בסוף...

והם תמיד היו מקשיבים לך....תמיד...

ותמיד הייתי יכולה לסמוך עלייך שתתן לי עצות....תמיד..

אז תחזור כבר.... כי אין לי כוח יותר להתמודד איתם לבד יותר..

ואני לא רוצה להמשיך בלי העצות שלך..

וכל פעם שאתה מתקשר... אין לי זמן לדבר איתך לבד...

אז תחזור כבר..

תחזור...

פוסט חופר....אל תגיבו אם זה לא הכרחי...