ואו...
אני לא מאמינה שעברה שנה!
שנה שלמה מאז הרגע הזה בטיול שנתי..
היום הייתה אזכרה לסבא שלי...
כל כך התאפקתי לא לבכות..
לא לבכות ליד אמא שלי....כדי שהיא לא תתחיל גם...
ושאחים שלי יראו אותי או אותה בוכות..
ובת דודה שלי עמדה לידי ובכתה...מה שהפך את זה לקשה יותר...
ודודה שלי התחילה לדבר עליו....וכמה שהוא היה נדיר....ובן אדם ישר..
וכל כך רציתי לבכות..
אבל עכשיו הדמעות כבר לא יוצאות..
ואני כל כך שמחה שיש לי אותך...נועה..
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך!!
אני פשוט שמחה שיש בן אדם אחד לפחות שאני יכולה להרים אליו טלפון בלי לחשוב פעמיים!
אז נועה שלי...
הפוסט הזה מוקדש לך!
את החברה הכי טובה שיכולתי לבקש!!
אני כל כך אוהבת אותך!!!
3>>
שיהיה לכולנו שבוע טוב.....
נ.ב: אלה וענבל מזל טוב!!!!!!!
אוהבת אותכן המון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!