נעליים אדומות

אנשים לוחצים, צועקים, מכאיבים
חושבים שהם יודים אבל חסרי דעה
מה הטעם לכאלה חיים
מה היא רוצה
מי היא עצמה

להקבר חזרה באדמה
טוב לה יותר שם
צבעה כבר מזמן דהה
איבד את הגוון

אנשים עוברים, זזים, ממשיכים
וכשהיא מבחינה, היא כבר לבדה
כבר עברו די והותר אביבים, אבירים
והיא עם עצמה
וטוב לה ככה

תנו לה לנבול בשקט
כבר הגיע הזמן
להרכין את הראש
להעלם מן העולם

היא רואה מעבר
למילים, לחיוכים
רק בקבר
יפסקו הייסורים.