שאני נזכרת בזה או קוראת את זה,אני מתמלאת צמרמורת ואני מתחילה לרעוד כולי .
דברים מהעבר הלא כולכך רחוק,שגורמים לך להבין עד כמה אנשים יכולים להיות מושפלים ועלובים בעולם
ולמה אני נזכרת בזה ? אני לא יודעת ... פתאום זה עלה לי במוח .. ותמיד שאני נזכרת בזה שוב ההרגשה הרעה הזאת עולה בבטן ההרגשה המגעילה הזאת שבא לך פשוט לפעמים להרוג את עצמך מרוב שההרגשה הזאת מגעילה ומשפילה .
אתם יודעים מזה להיות מושפלים ? להרגיש הינה השפילו אותי ? זה בטוח קרה לכל אחד .
וכמה צביעות יש .. זה נגמר ? או שזה ממשיך ורודף אותך עד סוף החיים שלך ? .
אבל זה משהו מהעבר-אבל זה עדין כואב.
אי אפשר להשכיח את זה מהראש - זה ילווה אותי לכל החיים כנראה .
שהייתי ילדה השפילו אותי בצורה הכי מגעילה שאפשר ..
זה מה שאני יגיד לילדים שלי שאני יהיה גדולה ? השפילו אותי ? כמו איזה זבל ?
זה פשוט פריקה,שכבר נמאת לי בלב חצי שנה ואולי יותר...אני פורקת על זה כולכך הרבה על הנושא הזה וזה אף פעם לא מספיק,זה תמיד חוזר ורודף אותי מחדש,לא חשוב כמה פריקות אני יכתוב בבלוג,לעצמי או בכל מקום זה פשוט אף פעם לא נגמר יש לי כולכך הרבה מה לומר אבל אני לא יגיד ..
הלוואי שאני ימחוק את הפוסט הזה .. בישביל מה אני צריכה אותו?שיזכיר לי את הדבר שכ"כ פוגע בי ?
פרקתי,ועוד מעט נמחוק כי הגיע הזמן קצת לשמחה לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
