ערב טוב.

כאן מספתי המתועבת, שנפשי משתוקקת לחזות בשריפתה [ובציפייה לשמחה לאיד שתתלווה אליה] אני יושבת וכותבת.

הבלים והבלים.

גיבובי בולשיט.

דלקת הריאות טרם תמה, ואני בוכה כילד קטן.

התסכול קובר אותי, והתנהגותי בלתי נסבלת.

כבד אביך ואמך? והלא הם אינם מכבדים אותי. התעניק לאדם מה שמחסיר ממך?
פילוסופיה מחודשת.

אני חשה כזקנה בלה, סובלת ממיחושים בגב, עורפי דואב.

זה שבוע הספה סובלת את משקלי

מרוכזת בעצמי, ברחמיי העצמיים.
ובכך זונחת כל מחשבה על האחר. התנהגותי מחליאה להחריד

אני אצה להשתעל ולהשתנק בשירותים

לילה טוב, יומני יקירי