לפני חודש אני מצאתי את עצמי יושבת כאן ואומרת לעצמי אוףף נו מתי זה כבר יבוא ..מתי אני אוכל להפסיק להגיד יש לי x ימים לגיוס והינה היום הזה הגיע!!!..מחר אני חיילת ואני לא מאמינה אפילו....באמת...היה לי כל כך הרבה זמן שפשוט עברה לי המחשבה שאולי זה לא יגיע וכנראה אני לא אתגייס....
מצד אחד אני אומרת הגיע הזמן!! אבל מצד שני אני חושבת על דברים אחרים שהייתי יכולה לעשות בזמן הזה...הרי בתכלס אני לא הולכת רק לשנתיים כמו כל חיילת אחרת אלא זה ל3 שנים משתמע לוחמת...אני כל כך מקווה לא להתחרט על זה ...כי אני רוצה להינות ואם אפשר אז להתקדם....
הימים האחרונים היו ממש עצובים ומשמחים..יצאתי לסדרת שטח של "אחריי!" ונהניתי מאוד..הייתה לי מסיבת גיוס עם המשפחה ..בה לא הפסקתי לבכות לרגע...ובכלל השבוע האחרון עבר לי מהר ...מהר מידיי....
בכל מקרה אין לי התרגשות כרגע ..אולי יש לי ואני לא שמה לב ..אולי אני אהיה הכי שוקיסטית בארץ..(אני מקווה שלא..)...
אבל גם אם כן..חחח..אז לא נורא....אני מקווה שיהיו איתי בנות מדהימות ושהמפקדים שלי לא יהיו חארות....
העיקר להינות ולקחת את הכל באיזי..(אני מנסה להרגיע את עצמי..חחח)
בכל מקרה אני צריכה לעוף לישון..מחר מחכה לי יום ארוך מאודדד....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
