14/10/08
וואו,
אני קוראת עכשיו הודעות בפלאפון.
הודעות ישנות.
הודעות מלאות.
מלאות–- באהבה.
מתוך 44 הודעות ב- 6 מהן אנשים כתבו לי בפירוש שהם אוהבים ועוד הרבה שאנשיים רומזים את זה.
זה כלכך סייפק אותי, לדעת שאנשים אוהבים אותי, ושיש לי את מי לאהוב.
אני מתסתכלת בהודעות ומתרגשת כלכך, הסערות סומרות, והקול נחלש, אני מתבוננת שוב ושוב לבדוק שזה לא חלום שזה מציאות, שאנשים אוהבים אותי, אוהבים ברצינות.
אני מנסה למצוא אולי יש איזשהו משו שירמוז לי, אולי זה לא אמיתי, אולי ההודעות האלה לא שלי. מתסכלת שוב ושוב בוחנת מכל צד, רואה דברים, לא מצליחה להבין דבר.
הלב אומר לי "זה שלך, אני מבטיח" המוח אומר " זה לא שלך אני מבדיל בין חמור לאבטיח".
והדבר היחיד שאני מצליחה להבין שההודעות האלה, אולי של מישו אולי שלי, אבל הן מופנות למישו שאנשים אוהבים.
סתיו.
23:06.