24/10/08
הדמעות מציפות אותי.
מציפות מגעגוע.
רק לחזור לשם,
להיות שם,
לחיות שם.
כלכך רוצה להיכנס דרך התמונה אל העבר,
ולעבור מסע.
מסע בלתי נשכח, שהפעם אני באמת אזכור.
רק כדי להיות שם שוב.
להיות קטנה.
לא לדאוג לכלום.
לראות את העולם בוורוד, בלי דאגות בלי צרות בלי בעיות.
לחשוב שכולם אנשים טובים.
לאהוב את כולם, בין אם אתה לא מכיר ובין אם אתה מכיר.
להצחיק את כולם.
לגרום לכולם להתאהב בך.
להיות יפה כלכך.
לחייך אל העולם.
רק לחזור לשם
להיות שם,
לחיות שם.
דברים השתנו, במהירות,
בלי לשים לב.
פתאום כל הדברים נעלמים, הולכים לאיבוד.
מתרחקים, מתקרבים, מבליגים.
אומנם אני אותה אחת, אבל אחת שונה ממה שהייתה,
בגלל החברה בגלל ההתבגרות בגלל השיגעון הטירוף.
זה לא מפסיק להשתנות, וזה אפעם לא יפסיק.
רק לחזור לשם,
להיות שם,
לחיות שם.
סתיו.
עוד רגע של איבוד מחשבה.
"-רוצה לחזור לאותו ספסל בפינה-" "החיים עוד לפנינו, אנשים טובים"
23:36.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
