החיים על פי שוקרית =)

הוא אבא .

ויש לו ילד.

הוא גידל את בנו ודאג לו.

כאב לו כי הוא ככה .

הוא ניסה לתת לו לעשות בעצמו אבל הוא לא עשה.

הוא המשיך להיות אבא,

והוא?

הוא המשיך להיות ילד.

וכולם מסביבו התפתחו וגדלו .. והוא ילד.

ואבא ?

נשאר אבא.

תמיד.

עד שהוא יעשה בעצמו אבל הוא לא עושה.

וכואב לו והוא צורח שישמעו.

שיבינו שזה לא קל שיעזרו.

אבל גם כשהוא צורח אפחד לא שומע.

גם כשאין לו קול הוא עדיין אבא.

והוא ?

למרות שהוא שומע הוא ממשיך להיות ילד.

והכאב הזה שגדל בתוך שניהם..

הכאב הזה שלא ירפה.

הכאב הזה שמתלווה אל כולנו עם השנים.