לבוא לפה אחרי כל כך הרבה זמן זה ממש מוזר. אבל אין לי ברירה אני חייבת לפרוק את מה שאני מרגישה.

ממש קשה לי כבר איתן, זה ממש לא מה שהיה פעם. כשאתה מגלה אנשים שהם לא כמו שחשבת הרבה זמן אחרי שהכרת אותם (במקרה שלי בערך 4-5 שנים מאוחר מדי) אתה עלול להתאכזב. אני כאילו ממש מאוכזבת מאלה שהיו אמורות להיות חברות שלי.. הן כל כך עסוקות עכשיו ב - עם מי הן יתחברו, מי מקובל יותר וכרגיל - ריכולים.

מעצבן אותי, שברגע האמת - ברגע שאתה עוד שנייה על סף בכי הן הולכות דווקא לזה שפגע בך.. למה הן לא ניסו לבוא לראות מה איתי? למה הן נזכרו מאוחר מדי? רק אחרי שהן היו איתה? הן הרי ידעו מה אני חושבת, מה אני מצפה, דיברתי איתן על הכל ממש הכל, חשבתי שהן כמוני - מבינות אותי, אבל כנראה שממש טעיתי. טעות נוראית ועצומה. אני כנראה צריכה לשקול את הכל , את כל הפרטים . כי אני נהנית איתן ובאמת שכיף לי - אבל לפעמים אני מרגישה מנוצלת, כמו צעצוע שהתמשו בו והוא כבר משומש אז לא רוצים יותר, הן הרי אמרו לא פעם שהן שונאות אותה - 50, 100 אלף פעמים בערך - אז למה הן הלכו אליה? למה כל השבוע הן היו כל כך מגעילות? ויש כאלה שאני לא מצפה שיבואו, אבל מהן ציפיתי, ממש ציפיתי מהן. אבל לא - הן לא באו, ומה אח"כ ? הן באמת חושבות שאני אתייחס אליהן כאילו כלום לא קרה? כאילו הן לא התנהגו מגעיל? ומה הן מצפות? שאני לא אתייחס אליהן בדיוק באותה דרך?

הרי לא היה להן אכפת בכלל שהיא ריכלה עליי מול הפרצוף שלי !

אני מרגישה עכשיו כל כך  ח ר א. ל"ג בעומר הכי גרוע שהיה לי בחיים.

וגיליתי מי עזרה לי באמת ברגע שבדיוק הייתי צריכה אותה - ברס תודה רבה אני אוהבת אותךךךךך! 33>

וכן, אם אתן לא רשומות פה - תנסו להבין למה.

אשתדל לחיות עד לפעם הבאה.

3\>