מחפש מברג פנוי להברגה

הבנתי: צרות

יש מכל המינים.

יש צרות מאחור וצרות מלפנים

ואז באו עוד צרות,

מן הארץ

ומן השמים,

בא סקרוץ לצואר

וסקרוב לרגלים.

יו, כמה צרות שהיו לי עכשיו:

היו אבנים, והקלב לזנב,

והסקרוץ, והסקרוב -

עם צרות שכאלה קשה לי לחשוב!

כך הייתי

מוקף בצרות מכל צד,

כשעברה גלגלה עם גלגל אחד.

הי! צעק הרכב. זאת נקראת צרה?

זה קרה לכולם. גם לי זה קרה.

אגלה לך מה עכשיו נעשה, ילד.

נסע אל העיר הטובה סולה סלה

על יד הנהר היפה האו הלה,

כי אין שם צרות, לפחות לא כאלו.

* כאן יש כמה עמודים שגיבורינו עובר את כל התלאות האפשריות שכולם עוברים במהלך מסע בעולם: הגמל שלהם חלה והתחיל לשהק בועות, הרים ועליות, שותפים סוציומטים, אוטובוס שלא מגיע, עכברים וינשופים רועשים, מונסונים, הצפות, להסחף בנהר, להתגייס לצבא של גנרל ג'ינגיס חן שמיץ, כמעט לההרג ע"י צבא פפונים, לזחול במחילות שלושה ימים ושלושה לילות (!). רק שזה הרבה יותר מידי ארוך *

בדיוק שחשבתי: יותר לא יכול!

ראיתי למעלה מין פתח כחול.

הצצתי החוצה: שמים של תכלת.

ידעתי לפי הפרחים האלה

שהגעתי סוף סוף לנהר האו הלה

ואני כבר קרוב אל העיר סולה סלה

שאין שם צרות, לפחות לא כאלו

אל העיר הטובה, אל העיר סולה סלה,

שאין בה צרות.

בהחלט לא כאלה.

בעצם אין בה צרות... כמעט,

תאר לך צרה אחת.

רק צרה קטנטנה,

היא נמצאת פה ממול -

יש לי צרה בחור המנעול...

יש רק דלת אחת אל העיר סולה סלה

ויש נולי בולי מנעולי בדלת.

נולי בולי הזה כבר גר פה בנתיים

מרבע לשבע לפני שבועים.

שבועים הדלת הזאת סגורה.

להרג אותו? לא! זה עושה מזל רע.

בגלל זה אנחנו תקועים פה עכשיו.

אין נכנס, אין יוצא, והכל נחרב.

קצת לא נעים, אבל זה המצב.

אני רץ, הוא אמר, מן העיר סולה סלה

על יד הנהר האו הלה,

שאין בה צרות חוץ מזו שבדלת.

אני רץ אל העיר ששמה בולה בו בל

ליד הנהר היפה ואו ול,

שאין בה צרות, כך שמעתי, בכלל.

בוא איתי, הוא אמר,

בוא נרוץ אל העיר,

לא יהיו לך שם שום צרות, איש צעיר.

התחלתי ללכת,

פתאום

נעצרתי.

התחלתי לחשב,

חשבתי... הרהרתי...

וחזרתי הבייתה

לכפר כליפר.

ידעתי: צרות

מחכות לי בכפר.

אז קניתי מקל,

מקל מצוין.

אם תגיע צרה -

אני מוכן.

עכשיו מסכנות

הצרות שלי.

כי עכשו לצרות

יש צרות בגללי!

בתים נבחרים מתוך "יש לי צרות, אבל לא כאלה" של דוקטור סוס. (עברית לאה נאור). וחבל שלא הבאתי לכם את הציורים המקסימים.

אחותי (גיל 30) קנתה לי את הספר הזה ליום ההולדת. היא אמרה שזה הזכיר לה אותי, בחור צעיר מכפר קליפר (לא שם הכפר שאני גר בו הוא לא קליפר), שיש לו הרבה צרות במסעותיו בעולם. ושבכל מקום יש צרות (לפחות לא כאלו) וצריך רק לדעת לעשות לצרות שלך צרות במקום לסבול מהן...

ולא, המסר של "הכל ניתן לתיקון בעזרת מקל מצויין" הוא לא מאוד חינוכי.