" ליל הסתיו ושפתיו הלחות מן הגשם, כך ראית אותי ראשונה התזכור?"

"כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת, אבל עד לי האל החורץ גורלות "

כינוי:

בת: 33

ICQ: 244694127

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

נצרתיליתים

2/2009

היא פוסעת, כאילו שהיא עצובה, הצורה שבה היא הולכת מראה על עייפות.
על רצון לטוב יותר, משהו חסר לה , מישהו אוהב , להיות נאהבת.
לתת לאנשים לחדור דרך חומת הצעקות שבנתה לעצמה.
לתת למישהו להבין אותה, אולי קצת לאהוב אותה.
הלוואי שהייתה נותנת לי לאהוב אותה.

כשהיא הולכת ככה לבד, הרחמים שבתוכי עולים , אני כאן, והיא הולכת.
היא חסרת כל שמחה, ואני הולכת להנות ולהפיק את המיטב.
היום שלה מתבזבז, ואני כאן, משתוקקת להרגיש אותה.
היא חסרת אונים, אף אחד כבר לא יבוא להציל אותה, ממני ומעצמה.
חבל שיש לה אותי, חבל שאני כזאת.

פעם שחור פעם לבן,
אומנם טוב לי אבל המון דברים מתנגשים לי.

נכתב על ידי , 20/2/2009 19:32
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

1,212

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשבלולית. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שבלולית. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים