Just Twister |
| 11/2008
פינת הקיר.
דפדפתי לא מזמן בכל המתרחש בעבר של הבלוג הזה,"אני לא מזהה את עצמי" "איך יכולתי לכתוב את זה ?" לא אני לא אומר את זה.
אני רק רוצה לעדכן מי שנכנס לפה ובאמת תודה לכם שלא כתבתי מתוך דכאון,יאוש ואכזבה...טוב אכזבה אולי קצת.
כתבתי הכל מתוך הבנה שבן האדם הוא מסה של בשר קודם כל ואחר כך יצור תבוני.
אני ניפצתי את קירות הקפדנות שלי וציירתי על הרסיסים שלהם פרחים.
אני חיי עם בנאדם מדהים כבר קרוב לשמונה חודשים.
ואכן זה השיעור הכי ארוך והקשה בחיים,זה ישמע מאכזב אבל כל אחד יכול לחיות לבד על הבשר שלו מחוסר ברירה.
אין פה אפילו מה ללמוד או ללמד הכל אינסטינקט חייתי שאומר "אתה לבד,תשרוד.".
האינטלגנציה האמיתית שתמונה בכל אחד ואחת מאיתנו נמצאת ביכולת לאהוב.
לצערי לאהוב זה לא סטנדרת ולא משהו שאנשים מסוגלים לבצע לרוב.
קבלת האחר,סובלנות ויחס חם לאנשים שאתה לא מכיר ?
לעודד מישהי שבוכה סתם מאמצע הרחוב ? האמת תעשו ?
אני יכול להגיד על עצמי בוודעות שאני מרגיש אהבה ואני לא הרגשתי אי פעם כח עצום מזה.
כל מקרה ידידיי החסרי הבעות פנים תחשבו פעמיים ליפני שאתם לוקחים את הקורס הבא,
לחיות...לשרוד או להתאזן ?
אישה שלי אותך אני אוהב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
