Just Twister |
| 11/2007
בין הקשת לצללים.
בין הקשת לצללים או במילים אחרות מאנטיפתיות לשביל צבעוני בחיים.
ללא מסכות ללא שקרים ללא תירוצים ללא מכניקה.
לשבור הכל רק בישביל לראות עוד כמה צבעים ליפני הסוף זה דבר משתלם בתנאי שיש בסיס.
כמה אנשים מפה חושבים שהם בני אדם ? חח טוב נו החלטה שלכם.
כן כן אכן צה"ל הרסו לי את הסיירות בגלל בריאות ליקויה אבל כמו שנאמר The Show Must Go On וצריך להשיג הכל בדרך הקיפה.
אני מתחיל לשחזר את תעודת הזהות שלי והישנה נמחקה עם הזהות הקודמת.
כניראה שבאמת אם צועקים פנימה יכולים קצת לקרוע איברים (בוו לא נעים).
"יש לך עיניים עצובות כ"כ בתמונה" אמא אמרה..מזל שהיא שכחה איך ניראתה התמונה הקודמת חח.
הכל בא מהבית הכל בא מהבית צריך להיות מספיק מפגר בעל נסיון חיים או גאון חכם בישביל להגיד את זה בגווה,אני אחד מהם חח.
ישיר לכותרת עכשיו,אפשר להגיד שאחרי כ"כ הרבה שנים של ראיה בחושך העיניים שלי נפגעו קצת (כמה שזה אירוני)
השמש והעננים קצת מחזירים את הצבעים וחלקים מחוש ההומור,געגועים לאימונים ורצון להתקדם על יד אחת ללא שרירים שוב עושה לי את זה
אין דבר בעולם שיעצור אותי ואז באאאאם אני מת ?
אולי שלחיות קל מדי זה מראה שזה הסוף ?
חזרו לי הכנפיים והן לבנות וטהורות יותר מתמיד ניראה לי,חבל שיש עוד אנשים ששופטים לפי המראה.
במקום לדבר אפשר לחייך נכון ? יש לכם 5 שניות לזה רק...כן אני שכחתי שיש לי גומת חן אפילו (אחרי 17 שנה שמתי לזה לב כן אני מחייך הרבה)
אז שוב באותה מנגינה מדבקת ובאותם בגדים נוחים נצא לעוד מסע,לעוד ריקוד אחד בישביל להרגיש את החמצן הפנימי בתוך הנשימה.
כן לחיות זה דבר מדהים.
אני לא רוצה לעזוב,לא עכשיו...לא.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
