Just Twister |
| 4/2008
שלמות.
שוב.
כשאפשר להרגיש שמחה בלי לחייך.
כשאפשר לבכות בלי להזיל דמעה.
כשאפשר למות תוך כדי חיים.
כשאפשר לחיות תוך כדי גסיסה.
שרואים שהכל מושלם גם כשאתם לא באמת רואים.
שאתם מדמיינים את הסוף גם כשאין בכם השראה.
כשאתם הולכים בים ורואים את הקצה שלו.
כשאתם כבר מזמן בקצה ובכל זאת מסתכלים על הים בחיוך.
שם נמצאת השלמות,במבט ללא עיניים,בחיוך ללא תזוזה,בבכי ללא דמעה ובכל נשימה שהיא לא תלותית.
כי כשהנפש נושמת...אתם באמת מתחילים לחיות.
| |
האומנם ?
חודש ללא כתיבה,חודש ללא התעמקות והכי חשוב חודש כמעט וללא אלוהים.
בין מגע אלוהי שנשאר באחותי לא ראיתי כלום חוץ מאת האדמה.
אפשר אולי להבין את זה כי נולדתי מתוכה.
ושוב אותן השורות רצות לי בראש,השורות של התעופה.
התעופה הראשונה היא קשה וכואבת.
התעופה השניה היא אשליה של אופוריה.
התעופה השלישית היא מעוף אמיתי בידיעת הסוף.
עפים בחיים רק שלוש פעמים,גם...אם מצליחים.
אני מבין שיש לי את מה שהיה לי מאז ומתמיד,טיפשי לחשוב אחרת.
אז מה שאין לי כנפיים כבר,לפחות כנף.
הדרך הבטוחה לגהנום מתחילה מצורת המחשבה המעשית שלי.
על כל מחשבה רגעית אני קובע לעצמי עוד מקום שמור ליד השטן, oh well כמה מרגש.
אז נצעד עם עוד חיוך וכובע קש למוות בטוח,מה...כבר הייתי שם וזה לא נורא כ"כ.
חודש של אי הרגל,חודש ללא מסעות והכי חשוב חודש ללא עצמי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
