זאטוטון

כמוצאת שלל רב אני קופצת על ההצעה הנדיבה של אמא של שביל ורוכשת ממנה במחיר מציאה כרטיסים לתערוכת קולאז' אוונגרדית במוזיאון. רעיון לא רע אני חושבת להפיג את השיעמום של הזאטוטים, להרחיב ולהעשיר את עולמם התרבותי ולהעצים את כישורי האומנות והיצירה שלהם.

שבעת רצון מהחלטתי אני מוצאת שהביקור במוזיאון הממוזג יהווה גם מפלט מרענן לפלגי הזיעה הנוטפים מגופינו, יאפשר למשפחתנו להתענג על זמן איכות, וטמון בו פוטנציאל אישי להנפש מחופשת הקיץ שסיומה, בדומה לתוכניות הריאליטי המוצגות בטלויזיה, אינו ודאי כלל.

משבי הרוח הקרירים של מיזוג האוויר הפיחו חיות בזאטוטים המעולפים, שמיד מצאו בני ברית למרדפי תופסת ולזחילות ברחבת המוזיאון. כל מחאותי על כך שאסור לפתח כאן מרדפים ולשחק במשחקי חצר לא הועילו. גם הסדרן והמאבטח העלו חרס בידיהם בניסיון לעצור את חבורת הזאטוטים.

'תפסיקו מיד!' רעמתי 'עוד יסלקו אותנו מכאן בגללכם'. 'אז יופי, שיסלקו כבר!' התריסו חבורות הזאטוטים בשביעות רצון. 'תראו איזו יצירה מעניינת' ניסיתי להסיט את תשומת ליבם לעבר שתי צנצנות של ריבה הניצבות זו לצד זו ומקל של ארטיק נעוץ בתוכן. 'מה זה היצירה הזאתי?' שאלו הזאטוטים בתימהון. 'ביקור אצל הרופא' הקראתי מוכנית את הכיתוב משלט המתכת שהודבק ליצירה. 'והנה עוד אחת' הצבעתי על בקבוק שמתוכו הציצה קשית. 'מה זה?' שאלו  הזאטוטים נבוכים 'ביקור בקיוסק' אמרתי מופתעת כובשת בקושי את תמהוני. 'ותראו זה כאב שיניים' הצבעתי על מברשת שיניים שהודבקה לקופסאות סיגריות ושוקולד.
'זה בדיוק כמו ההדבקות שאנחנו עושים בגן' התפעמו הזאטוטים.