זאטוטון

שני נושאים מעסיקים את זאטוט המשפחה רב ימות השנה, מתי יחול יום ההולדת שלו ומתי יחול חג הפורים. חודשים רבים לפני פורים מתכנן הזאטוט למה יתחפש השנה. בין לבין הוא מחשב ומתכנן את הפקת הענק לציון יום הולדתו. 'מתי נולדתי?', הוא שואל מעת לעת ונוהם למשמע התשובה "אוף! מתי גם לי יהיה כבר יום הולדת?".

ט"ו בשבט מזרז את ההטרדה המאסיבית מכיוונו. חג האילנות נושא עמו בשורה, ויום ההולדת של השקדיה מעלה בזאטוט הבית הרהורים נוגים ליישום אופציות חגיגות הולדתו.

'את יודעת שהשבוע יש יומולדת לשקדיה?' הוא מבשר מדושן עונג, 'כן' אני מהנהנת. 'את יודעת שגם לתמר ושקד יש יומולדת השבוע?' הוא מודיע בזחיחות 'אמא של תמר הכינה עוגה בצורת שקדיה' הוא מתלהב 'ואמא של שקד הכינה סלט פירות יבשים ועל הראש שמו להם זרים עם פרחים ורודים ולבנים של שקדיה' הוא מפרט בהתרגשות. 'גם אני יכול לקבל עוגה וזר משקדיה?' הוא בודק אם אני קשובה. 'אבל אתה לא נולדת השבוע' אני מסייגת 'יום ההולדת שלך יהיה עוד חודשיים בערך'. 'כמה ימים זה עוד חודשיים?' הוא רוטן. '60 ימים'. "60 זה יותר מאחד?' הוא מייגע 'כן, וגם יותר משתיים, ויותר מעשר, ויותר מ~59' אני מקווה לשים קץ לדיון. 'אבל אני רק בן ארבע' הוא מוחא בבאסה. 'אולי נחגוג גם לי עם השקדיה?' הוא מציע פשרה 'אבל אתה בכלל לא אוהב פירות יבשים', אני מסרבת. 'אז תאפי לי עוגה עם פירות רטובים' הוא מציע בפשטות.