אני שמחה על הפטור שקיבלתי מאירועי יום המשפחה בגן, עד לרגע הנורא מכל בו אני מגלה לחרדתי שהגננת החליטה להזמין סבא אחד וסבתא אחת לכל זאטוט. כבר שבוע אני יראה פן הסבתות יגלו את העניין.
אם להודות על האמת, כיוון ששני הזוגות רואים בהשתתפות באירועי הגן זכות גדולה, אני סבורה שלשניהם מגיע להשתתף. מה גם ששתי החלופות נוראיות בעיני לא פחות ואיני רוצה לסכן את ההרמוניה המשפחתית ולעורר שערוריות ומהומות אלוהים.
אין לי מושג במי מהם לבחור, אני לא רוצה לבחור בין שני זוגות הסבים ובעיקר לא בין שתי זוגות הסבתות. ההזמנה לחגיגה בגן, שערורייתית בעיני לא פחות ממסקנות וינוגרד או מפרשיית הנשיא קצב.
'מה עושים אצלכם בגן ביום המשפחה?' מגלות הסבתות התעניינות גוברת והולכת. 'אין לי מושג', אני משקרת ומושכת בכתפיי, אלא שמיד אני מוזמנת לחקירה צולבת; 'מה זאת אומרת אין לך מושג?', 'למה את לא מגלה מעורבות בנעשה בגן?', 'הילד מבלה בגן יותר שעות מאשר הוא מבלה בבית, את מוכרחה לברר מה עושה הגננת לכבוד יום המשפחה' הן מצקצקות בתוקף, ומלוות בדוגמאות מנכדי חבריהם. עקודה בדילמת האסירים, אין לי מושג במי מהן לבחור.
בצר לי אני פונה לגננת ומבקשת שתאפשר לנו לחרוג מעט מהכללים ולהוסיף עוד סבא וסבתא לחגיגה, אבל הגננת מסרבת גם לאפשרות ששתי הסבתות יגיעו בזוג.
בלית ברירה אני משגרת בערב האירוע את שתי הסבתות לגן להדביק מפיות ותמונות משפחתיות על לב עשוי מגבס, ובלי להניד עפעף משקרת שהגננת ביקשה בתוקף להכירן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
