נותר בקושי שבוע לשריקת הפתיחה של שנת הלימודים וטרם הספיקותי לרכוש את כל הספרים שמופיעים ברשימה שהנפיק בית הספר. שבוע ללימודים ואני טרם ארגנתי את התלבושת האחידה, ואת מכלול עזרי הלימוד ההכרחיים.
בהפוגות קלות שמסתמנות מעת לעת בין כביסה, גיהוץ, הדחת הכלים, בישול, יציאה עם הזאטוטים לגינה, עבודה וכל יתר המשימות ההוריות, אני מדלגת כבר חודשיים בין חנויות הספרים, עורכת השוואות מחיר נחוצות, ובסופו של יום אני מגלה ששילמתי הון עתק על חוברות מהוהות יד שניה במצב עגום. גם ניסיונותי להזדכות על הספרים ועל חוברות הלימוד החדשים מהשנה הקודמת, שאיש אפילו לא טרח לעיין בהן, עולים בתוהו.
- 'זה חדש לגמרי, אפילו לא דפדפו בו' אני מתחננת למוכרנית בת העשרה הנעוצה על הקופה ועל המנטרה 'אבל הספר הזה יצא השנה מהמחזור'.
- 'יצא השנה מהמחזור???' אני מנסה לבלוע את הפסיקה המבאסת ולא מצליחה להתרגל לאיך שבכל שנה אקדמאית זה קורה לי, דווקא לי. תמיד הספרים החדשים שרכשתי שנה קודם יוצאים מהמחזור בדיוק בשנה שאחרי. אני מתקשה להפנים את העובדה שאיני הורה כלכלי. שבויה בניסיונות נואשים להצדיק את המוניטין הטוב שיצא לי במוסדות החינוך, אני מנסה להערך כראוי. נותרו לי עוד ימים להשתרך בתורים הארוכים בחנויות, להאבק על מחדדים, להתגושש על מחברות ממותגות, ולהפיג את ערבי הפנאי המתוקים והמעטים שלי בעטיפת ספרים, שבשנה הבאה יפוג תוקפם, אבל אולי בכל זאת אצליח למכור אותם בחמישית מערכם הנקוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
