זאטוטון

אני נדהמת לגלות שלרגל יום האשה הבינלאומית ציוות אותי זאטוט הבית לרשימת האמהות הפעילות בגן. 'צריך למצוא רעיון מקורי וחדשני' מצייצת אמא של ים. בהחלט מסכימות אתה בניד ראש כל ארבעת האמהות האחרות בצוות ההיגוי להפקת יום הערכה והוקרה לצוות הפדגוגי בכיתת הלימוד.

אנחנו מנסות בקדחתנות למצוא רעיון מקורי לציון יום האשה הבינלאומית, אבל לא מצליחות. כל הצעה נשללת מיד על הסף ע"י אמא של אור, שהיא ותיקת האמהות בגן ויודעת כיצד נחגג האירוע בכל השנים שעברו. 'אני חושבת שצריך  לשלוח את הגננת והסייעות ליום פינוק בספא' היא מאנפפת, ומיד נרתמות כולן לשדרג את הצעתה (כולנו מונעות משיקולי כדאיות וחנופה סובייקטיביים לצוות).

כאילו אין די ביום חופשי מהזאטוטים בגן, אנחנו מוסיפות לספא גם סיור במוזיאון וצפיה בהצגת תיאטרון. בשעות הבוקר המוקדמות של האשה הבינלאומית, אנחנו מתאספות בגן חמשת האמהות ובוהות ב~35 זאטוטים זבי דמעות וחוטם.

'היום נצייר ציור לאמא' אני מנסה לגבור בקולי על מופעי הבכי ומריטת השערות. 'כולם לשבת לשעת סיפור' אני שומעת את אמא של רוני מדרבנת מאחורי את להקת הזאטוטים הבוכייה. 'אל תכה זה לא יפה' מנסה אמא של חן להפריד בין הניצים בארשת חשיבות. 'ארוחת הבוקר מוכנה' מודיעה אמא של שביל להמון העצבני.

'בנות אנחנו יצאנו מכלל שליטה' לוחשת אמא של דור  ומציעה שנחלק את הילדים לקבוצות וכל אחת תקבל שבעה ילדים.

אני ששה להצעה אבל מגלה (מאוחר מדי) שההבדל בין שבעה ל~35 הוא מינורי.  בסופו של יום, אחרי ניסיונות נואשים לרתק את הזאטוטים ומירוץ מתיש אחריהם לאורך ולרוחב כיתת הגן והחצר, אני מודה שהגננת ללא ספק צריכה להיות אשה בינלאומית כדי לעמוד בדרישות הזאטוטים ולהחזיר אותם בסוף היום גם מרוצים ומחייכים הביתה.