לא עוד יום

עוד תשובה שלילית.... עוד ניסיון שנכשל...

עוד מחזור טיפול שהשקעתי בו אני הגוף והנשמה וגם הוא נכשל.. שוב...

כבר התרגלתי לתשובה השלילית. כל כך רגילה שלא יכולה לתאר לעצמי מה יהיה כשתיהיה תשובה חיובית... ועדיין הפעם זה אחרת. הפעם התמלאתי עצבות. החור הזה בבטן שמלווה אותי, אותה תחושה של חוסר התחלפה בעצבות גדולה, עצבות שמפושטת בכל הגוף, כאילו שכל תא ותא בגוף שלי עצובים, כאילו שעצבות היא מנת חלקי בחיים האלו.

העצבות נשארת איתי, היא לא מתפוגגת, לא משתפרת, כאילו שהיא חלק ממני...

זה לא היה כך פעמים קודמות, עצבות הייתה, אבל היא חלפה עם תחילתה של תקווה חדשה. הפעם זה לא כך, הפעם היא נשארת, היא חלק ממני ואני מקבלת אותה, מכבדת אותה, אני ראויה לה ועדיין לא רוצה בה!