(יום רביעי.)

אז איך עבר עלינו היום?

איזה שאלה של סבתות.

זה רק אני או שמיום ליום השיעורים יותר ויותר..חופרים..?

אני מרגישה כל כך מטומטמת. שיעור מתמטיקה, כולם בשאלה האחרונה כשאני לא סיימתי את הראשונה.

והאנשים מסביב לא תורמים לאווירה.  "מה, את עדיין בראשונה??? יאללה יאללה, תקתקי עניינים."

תודה לתומכים שביניכם שעוזרים להעלות לי את הביטחון העצמי =] אני מודה לכם מקרב לב.

אבל, היי, לא, כשתפני להורים שלך, תקבלי את הפרצוף המזועזע של:

"מה?! את לא צריכה מורה פרטית."

אמא, אבא, הילדים שלכם לא מושלמים. צאו מזה.

יוצאים גם כאלו טיפשים.

נדפקתם =]

_-+-_-+-_-+-_

מה שלא תעשי, תאכזבי.

למה המשפט הזה מהדהד לי בראש היום?

מה שלא יעשו לך, תתאכזבי.

גם זה מהדהד.

מה שלא תגידי, תפגעי.

זה בדוק.

מה שלא יגידו לך, תיפגעי.

זאת עובדה.

לאן שלא תלכי, תרצי לחזור למקום שממנו באת.

לזה קוראים להיות החלטי.

לאן שלא תחזרי, לא תיהי רצויה שם.

לזה קוראים להיות נאהב.

מה שלא תבקשי, יסרבו.

קמצנות.

מה שלא יבקשו, תסרבי.

נדיבות.

מה שלא תדעי, לא יטריד אותך.

ותוכלי, אולי, לישון בשקט הפעם?

מה שהם לא ידעו, לא יטריד אותם.

זה לא יטריד אותם גם אם הם ידעו.

this is how I feel.

מבולבלים?

תחשבו על מה שאני עוברת.

עריכה.

אינדיד.

איכזבתי. לעזעאזל עם זה.

איך אני אוהבת את המילה הזאת? "לעזעאזל."

מה, לא רואים שזאת המילה האהובה עליי?

נראה לי אכזבתי בגדול.

אז מה עושים עכשיו?

לאן פונים?

לאן רוצים להגיע?

מה אומרים?

למי אומרים?

יואב?

לא רציתי שהיום הזה יגמר ככה. בקושי דיברנו.

אני יודעת, יצאתי ה"אדישה"

וה"מתעלמת"

ויצא שאתה בטח מרגיש שזו אהבה חד צדדית,

זה לא נכון.

אני אוהבת אותך.