שמעו, לאחרונה התגובות עולות באופן משמעותי,

והכניסות בשמים. תודה אנשים =)

אני לא אספר על המסיבה ההיא של הסופשנה.

אני רק אגיד שהיה מדהים עבורי.

..נפרדתי ממנו בחיבוק >.< כשאנחנו ממלמלים אחד לשני לאוזן

"תהני בחופש.."

"תהנה בסאמר קאמפ.."

"תהני.."

"תהנה.."

"תהני.."

"תהנה.."

צפיתי בו הולך לרכב שלקח אותו.

מיהרתי אחריו החזקתי לו את היד, הוא הסתובב וחיבקתי אותו שוב.

וראיתי בפעם האחרונה איך העיניים שלו נוצצות כשהוא שמח ממשהו.

החזקתי לו את היד קצת ואז שנינו הלכנו אחורה כשהידים שלנו-

מאבדות אחיזה לאט לאט באוויר. הוא חייך. אני חייכתי.

והוא לא הביע התנגדות. אז תהיתי...האם?

...ואז אני וחברה שלי נזכרנו שאנחנו צריכות טרמפ הביתה,

אז עצרנו את האוטו שלהם נכנסתי והתישבתי לידו. אבל זה באמת היה בפוקס!

והחזקתי לו בקטנה את היד. שוב, שום התנגדות.

אמרנו שלום @#$@# ירדנו האוטו, עליתי על המדרכה, צפיתי באוטו מתרחק,

  ופרצתי בבכי.

עד כאן להתבכיינות להיום =.=

ובסוף גם כן התקשרתי אליו.

[ראו בפוסט הקודם]

פעמיים התקשרתי. יום שישי ויום שבת.

מהשיחות היה אפשר להבין שהיה לו טוב לדבר איתי.

וזהו. ...לא אמרתי לו.

אבל כבר לא אכפת לי.

כי הוא בטח יודע.

השאלה היא מה שאני לא יודעת.

או יותר נכון, מה שאני לא יודעת בוודאות.

 "little did jimmy know"

המשמעות של זה היא: מה שג'ימי לא ידע.

[אני חשה חכמה שידעתי את המשמעות]

תתכוננו, בזמן הקרוב הפוסטים הולכים ומדרדרים.

[מצבי הנפשי ככה.]

אבל, השגתי לי מטרה לברר עד שאני אמות,

למה אנשים בוכים כתוצאה מגעגוע.

כי זה מטמטם. ומיותר כ"כ.

הכנתי עכשיו [או יותר נכון חיממתי עכשיו] את ארוחת הצהריים.

ניגשתי אל הכלי על הכיריים כשחשבתי שהוא סיים להתחמם,

שמעתי רחש מוזר,רכנתי מעל, הרמתי את המכסה,

ובועה אחת ענקית התנפצה לי בפנים. צרחתי מכאבים-

-בלי שום קשר לכאבים XD -

 ונלחמתי באוויר והפלתי כלים אחרים על הריצפה. אה כן,

ואז כיביתי את הגז.

עריכה;25.6.2007

אני אחרי שטיפת כלים.

אני לא עושה דברים כאלה בדר"כ.

אחרי שאני מסיימת לסבן את כל הכלים,

אני מרימה את היד ומריחה אותה מעט,

ואומרת..:

"פאק. זה לא סבון כלים."