איזה כיף לא נורמאלי זה חופש גדול.

...הייתה לי היום אליפות (סוג של) של טניס.

אף אחד מהקבוצה שלי לא הגיע, אז מבחינתי סתם היה כיף לחזור לשחק בחופש :]

אני וחברה שלי בתגובה לחבורה של אנשים חביבים להפליא שעברו לידנו באותו רגע.

אני: "איזה יפים המשקפיים האלו, של הטייסים, כולם הולכים איתם עכשיו."

ספיר: "לאן?"

הטימטום בהתגלמותו.

וכעת (ככה כותבים 'וכעת' נכון ?] ,

ברצוני להודות לכל אוכלוסייתם של ברווזי הגומי,

המנעימים את זמננו בשהייתנו באמבטיה.

כמה מקורי הא ?

מחר המחנה שלי, נו, זה של ה-5 ימים? נוו מה אתם לא עוקבים?!?

ואני מאד מצפה לזה :] אז אני לא הולכת להגיב לכם בימים האלו.

במידה ויהיו תגובות.

חסר לכם שכשאני מגיעה הביתה לא תהיה לי הצפה במייל אתם שומעים !?

עריכה;(20/7/07)

אתם בטח תרצו להיכנס לפה.

בכיתי, ואני עדיין בוכה.

תלמדו להעריך דברים ששייכים לכם :]

אגב~ חזרתי מהמחנה, והיה בנזונה.

ואני שוקלת להפסיק עם הכתיבה,

אין לי ממש כוח לדברים האלה.

 וההתבכינות הלא-קשורה לפוסט :

רק אם היה לאנשים מושג כמה אני מתגעגעת אליו.