וואו .

הפרו חייתי D:

אני באה לסלון ומוצאת את אמא שלי צופה בפספוסים.

ה"מפספס" אמר משהו מצחיק שאיכשהו גרם לי להישאר ;

"חחחח מה, מה הם עשו לו ?"

אמא: "הם.. נו.. אה.. זה.. בקיצור עבדו עליו."

או להבדיל היום, הייתי אמורה להכין את אחיותי הקטנות לבית הספר,

כמובן שמיד אחר"כ חזרתי לישון  ועוד כמה ישנתי..

אחרי כמה שעות טובות מצלצל הטלפון. ניתקתי אותו מהחשמל וחזרתי למיטה.

אבל הוא, ממשיך לצלצל בכל החדרים האחרים בבית .

וככה 2 דק' שלמות $ % ^ ! !1

וביני לבין עצמי ;

לקום? לא לקום? לקום? לאא, הריי עד תקומי ינתקו, זה מן מרפי כזה.

אחרי שהבנתי שהאיש מהצד השני לא מוכן לוותר, קמתי ועניתי לטלפון כולי עצבנית

"מההה אתת רוצהה !! ???"

"יעל, דברי יפה לאמא שלך !"

ידעתי.ידעתי.ידעתי.ידעתי.ידעתי.ידעתי

רק אמא שלי עקשנית כזאת.

ברמצוה לרועי עוד שבועיים.

עוד לא קיבלתי הזמנה, אבל אני וירדן מתכננים איך להיפגש במקרה כדיי שהוא יוכל להביא לי את ההזמנה

תגידו שאני לא משהו מיוחד .