היה מדהים. באמת
תומר בחור מקסים ומתוק וכל מה שרק יכולתי לבקש לעצמי עכשיו.
כשהגענו לכנרת החלטנו שאנחנו סוגרים את הפלאפונים שלנו שאף אחד לא יפריע לנו בטיול הזה.
הדרך לשם הייתה מוזרה קצת,תומר אסף אותי במכונית שלו ונסענו הייתי בטוחה שדווקא בדרך לשם נדבר כל הדרך והשתיקה שלוותה אותנו עצבנה אותי.
אבל כשהגענו לשם הכל היה אחרת!(אולי היינו צריכים את השקט הזה של הכנרת כדי להפתח יותר)
רוב הזמן עבר עלינו בשיחות נפש. ממש למדתי להכיר את תומר ומצאתי בו בן אדם שלא ידעתי שנמצא בו. כאילו עד עכשיו הכרתי את תומר אבל לא הכרתי את תומר האמיתי ואני שמחה שיצא לי להכיר אותו בצורה כזאת.
למרות שיש לנו עוד המון מה ללמוד אחד על השניה
בכל מקרה כשיצאנו מטבריה הדלקתי שוב את הטלפון שלי היו לי חמישה הודעות קוליות ואחת מהן הייתה מהידיד הכי טוב שלי(הנפש התאומה שלי-ללא ספק) שביקש ממני לקרוא לו אייל אם אני כותבת עליו בבלוג שלי שהודיע לי שהוא בארץ!
(קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שהוא אמור להיות בחו"ל בחצי שנה הקרובה).
ועוד הודעה מאמא שלי שאמרה שקבלתי מכתב מהאונברסיטה ושהתקבלתי ללמודי הוראה(אני יודעת שאני רוצה ללמד רק כיתות י',יא',יב'-אבל לא יודעת איזה מקצועות עדיין) בכל מקרה אחרי שיחת טלפון קצרה התברר שגם אייל התקבל ללמודי הוראה באותה האוניברסיטה שאני התקבלתי אליה אבל חזר מסיבות אחרות לחלוטין
המון דברים קורים מקווה שימשיכו לזרום כמו שהם עכשיו
שירי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
