אני יודעת שהייתי צריכה להבין את זה כבר לפני שנים.

כן, אנטון, אני יודעת שאני צריכה לנסות לעשות מה שדיברנו.

אבל מה לעשות, שדבר כזה לא נמחק מעצמו.

מהיום שנפגשנו, בין כיתה ז' לח'...

נו, רציתי אותו.

אהבה ממבט ראשון אם תרצו.

שתמיד חזרה על עצמה כל פעם שחזרנו לקשר.

איך אני אמורה לשכוח מדבר כזה? אני פשוט לא יודעת איך.

אפילו שכל פעם מחדש הוא מטפח את התקוות שלי ושובר אותן אחת אחת, בלי לשים לב בכלל.

אפילו שאני יודעת שאני נתלית בכל מילה שלו כמו בקו הצלה, גם כשהן לא מיועדות לי.

אפילו שאני יודעת שאני טיפשה ושאני סתם פוגעת בעצמי בכל רגע שעובר.

אפילו שאני יודעת שהאופטימיות עד מוות שלי לא עוזרת בכלום.

אני מאוהבת. אני אוהבת אותו. זאת האמת.

וכל פעם שאני מנסה לשכנע את עצמי אחרת זה רק זה- שכנוע עצמי. אוטו סוגסטיה. שום דבר אמיתי.

אני מאמינה, באמת, שאם היה מסתדר לי משהו עם מישהו אחר, כנראה שהייתי שוכחת ממנו. באמת.

אבל אפילו בזה אני לא יכולה להיות בטוחה כי אולי גם בזה אני רק מרמה את עצמי.

אז כן, כפי שרציתי בפוסט הקודם, ראיתי אותו ודיברתי איתו והרבה יותר קל לי לבטל את העניין השני. למרות שזה עדיין מפתה, כפי שזה היה תמיד, אבל קל לי יותר לזכור את העקרונות הארורים שלי כשהוא פה. כי הוא הרי המצפון שלי. והפסיכולוג שלי. והחבר הכי טוב שלי. מטומטמת.

הוא לא הביא לי אתמול בערב את הבושם שהוא אסף בשבילי, וטען בעקשנות שהוא שכח אותו במרכז קנדי (קייפ קנוורל). אסתי, בתדודתו היקרה, הבטיחה לי אחרת, אז נותר לי רק לתהות למה הוא מברבר שטויות. כמו כן, הוא אמר משהו על זה שיש לו שקית בשבילי ממרכז קנדי. ייתכן ומדובר באותו הדבר או לחילופין ייתכן והגיהנום קפא וחזירים מעופפים להם בשמיים והוא קנה לי משהו. באמת, גם אם הוא קנה לי מחק אני אתלהב. או עיפרון...

מטומטמת רגשנית.

אני יורדת על עצמי בבלוג הזה הרבה לאחרונה. מעניין למה. פעם הבלוג שלי היה ורוד ודיברתי רק על דברים חיוביים...

אבל אני חשובת שאנשים שקראו את הבלוג ההוא, הורוד, מעדיפים את הפשטות הלבנה הזו. או לפחות מקווה.

One of these days, אחרי שאני אסיים את הטירונות ואתחיל את היומיות המתוקות שלי (בעזרת השם) ויהיה לי קצת זמן פנוי בצורה רציפה, אני אעצב את הבלוג הזה. אני חושדת שהוא דווקא כן יהיה ורוד (או יותר נכון כתום, peach).

ג'וליס, למי שתוהה, דווקא היה כיף. שמירות 2-6, מטבח לפלוגה אחת, רגל על רגל רוב היום. עוד פירוט אח"כ, כנראה.

זהו לשניה זו.

הנה ניצן, עדכנתי.

עוד אח"כ כשיהיה לי כוח.

מיטל ^_^