| 3/2007
אתר ארור ששואב אותי כל פעם מחדש..
במקרה נפלתי לפה שוב.
קצת פחות במקרה נתקלתי בבלוג שלה.
טל. אחותי הקטנה. הבחורה שאני מכירה מאז שהיא הייתה... בכיתה ה'? ו'?
פצפונת.
ועכשיו היא חיילת.
כבר כמה חודשים.
והיא פחדה לפני הגיוס, ואני לא הייתי שם כדי להסביר ולעזור ולבוא איתה לבקו"ם ולהשבעה ולכל הדברים החסרי חשיבות אמיתית האלה, שבאותו הרגע נראים כמו עולם ומלואו.
ואני הרי הייתי יכולה באמת לעשות את זה, בסוג השירות שלי, להגיע לכל האירועים הדרושים, ולהסביר לה מה זה צה"ל באמת וכמה שזה לא באמת מפחיד וזה שטויות וזה עובר.
והיא בקצונה ייעודית, לשלישות. היא מש"קית קישור כרגע, והיא יוצאת להכנה עוד מעט.
אולי הייתי יכולה להסביר לה שאין באמת צורך בקצונה ייעודית? שזה לא באמת טוב?
אולי הייתי יכולה להסביר לה לתוך מה היא נכנסת?
אולי סתם הייתי יכולה להעלות חיוך על פניה?
לא ראיתי אותה כבר... שנה. קצת יותר.
ליום הולדת 18 או 19, היא ומאור הכינו לי כרית בצורת לב שמודפסת עליה תמונה של שלושתנו עם הכיתוב "תמיד ביחד". עם מאור לא דיברתי כבר... המון המון המון זמן. ואיתה גם לא, וזה לא טוב. מה קרה לתמיד ביחד?
רע לי. רע לי שקשר שהיה כל כך חשוב ומשמעותי בחיי התנתק בלי סיבה. בלי סיבה חוץ מ... זמן. וזה שכחיילת, החיים שלה כתלמידה כבר היו זרים לי. כמו שעכשיו, החיים שלה כחיילת יהיו זרים לי, כי אני אהיה סטודנטית. ואת התקופה הקצרה הזו של חפיפה, לא ניצלתי לחיזוק מחדש.
ואני רוצה להרים את הטלפון ולהתקשר ולהגיד שלום ולהגיד שאני מתגעגעת ולהגיד שאני חושבת עליה לפעמים, ושתבוא לשתיית השחרור שלי, ושנשב לקפה אחרי זה, ושהכל יהיה כמו פעם.
אבל היא הרי לא באמת שייכת לשתיית השחרור שלי. היא מהחיים שלפני הצבא. היא מעולם לא שמעה את סיפורי החמ"ל שלי (אולי רק קצת, בהתחלה), ולא חייתה איתי את השנה המטורפת האחרונה. היא לא תהיה קשורה למקום.
ודברים לא יוכלו לחלוטין להיות באמת כמו פעם.
אבל אולי נשתה קפה מתישהוא. עכשיו שאני משתחררת יהיה לי זמן, עד שאני אתחיל לעבוד, לא?
לפרוטוקול, וכדי שאני אקרא את זה עוד שנה ואחייך, התוכניות לחצי השנה הקרובה:
יום שלישי הקרוב, משמרת לילה, משמרת אחרונה. יום רביעי ב11 שתיית שחרור, יהיו ההורים, אביב, אבי, יהלומית, אולי ניצן, וחצי מחטיבת המחקר. יום חמישי חפש"ש. שבוע אחרי כן, ה29 לחודש, שחרור.
ה8 לאפריל, להתחיל לעבוד. טיפה לפני ראש השנה, לסיים לעבוד, וישר אחרי ראש השנה לטוס לברצלונה, כיעד התחלתי. לבלות חודש איפה שארצה, ולעשות מה שיתחשק לי. יורוטריפ. לחזור כמה ימים לפני ה14 לאוקטובר, שאז אני מתחילה את לימודיי באונ' ת"א באנגלית וכתיבה יוצרת (בתקווה).
עשיתי פעם ניסיון לעשות בלוג שכל עיקרו אנקדוטות מחיי היומיום שלי. כי יש בחיים שלי המון קטעים קומיים- שיחות שלי עם אנשים, בעיקר אחי, אבל לא רק, מצבים שאני מכניסה את עצמי אליהם, כלמיני. אבל מהר מאוד התייאשתי.
היום ראיתי אתר של מישהי שעשתה את זה באמת, בערך- היא מתחזקת אתר של דברים מצחיקים שהחבר שלה אומר. ויש לו הומור כמו שלי.
זה מגניב.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
