כן.
אני שונאת את זה שאנשים משתנים, שאנחנו מתבגרים, שהכל לוחץ והכל מבוגר והכל זה אחריות אחריות אחריות ולעמוד מאחורי המעשים שלך ולבחור ולטעות ולשלם ולהתבלבל ולא לדעת מה לעשות וכל אחד בעולם שלו והכל לא כמו פעם שהיינו יושבים בים בלי דאגות ואולי אני עושה כהרגלי אידאליזציה לפעם אבל בעצם הכל נראה הרבה יותר טוב במבט לאחור ואולי זה הכל בעצם אשליה ואני פשוט תמיד אוהבת יותר את פעם מעכשיו
ואני סתם מגזימה כי תכלס די טוב לי עכשיו אבל לא טוב לי עם זה שהיא מתפרקת לי ושאני לא יודעת מה קורה לה ומה עובר לה בראש, לא יודעת מה לעשות ואני פוחדת לאבד אותה ואני פוחדת שהכל יתפרק.
וניר צודק ואני צריכה להתגבר על העצלנות שלי ולהתמודד עם בעיות ואני שונאת את זה שזה לא נראה לי כזה ביג דיל והאינסטינקט הוא כמו של אבא, לתת לזה לעבור