בוקר, צעקות בבית של אמא שמכינה את הילדים לבצפר
לקום, אחרי שהסערה מסתיימת וכולם יוצאים מהבית
להדליק את המזגן, כי נורא קר לאחרונה!
לשים עלי ג'קט, כי בא לי להתעטף (וגם כי אני קצת מובכת מעצמי)
לשבת מול הפייסבוק,להגיב תגובה או שתיים
לכלבה יש עוד אנרגיות להתבכיין, אז למרות שהורידו אותה, כנראה שאוריד אותה שוב (ואתהה אם למרות שעשתה מה שהייתה צריכה לפני רגע,איך זה שהיא צריכה שוב??)
אכין לי אוכל, ואתלונן ביני לבין עצמי שאני לא אוכלת אוכל נורמאלי אלא רק לחם כל הזמן ושלא אהיה בטטה
אתהה מתי יהיה לי מספיק אנרגיות כדי להרים את עצמי, ולהתרגל להרגלים נכונים
אשתה לי את התה עם החלב מול הפייסבוק, כאילו שלפני דקה לא עיינתי בו קלות
אתלבש, אף פעם אין לי אנרגיות להתלבש כיאה למקום שבו אני עובדת
אסדר תשיער ואתבאס כמה מעט ממנו נשאר
כמעט אשכח תפלאפון, כי אני לא רגילה להסתובב עם מחשב קטן בכיס
אחצה את הכביש, בצורה לא חוקית, מתי כבר ישימו שם מעבר חציה? מחכים שמישהו ידרס שם?
אשב על הגדר ואמתין ל271, מזכיר לי ימים עברו, ומצד שני אתגעגע לאוטו שלי,שנמצא חי וקיים(טפוטפוטפו) אבל בגלל העבודה אין לי חניה אז אמא לקחה לי אותו :(
אשב,אקבל בחילה מהנסיעה
ארד, אלך לי למשרד
כשאפתח את הדלת של החדר שלי הוא יהיה קפוא, כי קבוצת טיפשים שולטת לי במזגן
אעבוד. פעם עוד שאפתי לסיים כמה שיותר מוקדם היום אני פשוט הפנמתי שלפני 6 אני לא אצא משם.
שוב אחכה לאוטובוס, הפעם בקור.
אעלה לאוטובוס, הפעם מפוצץ
אספר לחבר שלי על היום שעבר, אבל לו אין יותר מידי מה לספר
אגיע הביתה, אוכל,אנוח
פעם ב- התנחלות קצרה אצל החבר או המירוץ למליון עם חברים
ולשבת בבית, בחדר (הממוזג כמובן, אני בנאדם שקר לו)
ולצפות בטלוויזיה. תמיד אני מחכה שתגיע התוכנית "נישואים פלוס" ואני צופה בכל התוכניות לפניה. כשהיא מגיעה משהו איכשהו מפריע, וזה מבאס שדווקא אותה החמצתי. אבל לא משנה.
ואז לקלוט איך הזמן בין 7 ל10 עבר בעשיית כלום. ושכלום כנראה זה מה שיקרה עד 11 אז אולי כבר עדיף לישון מוקדם
וזהו.
פשוט שיגרה.
מה הפלא שהוצאתי 1000 שקל על בגדים בסופש האחרון?
אני תוהה אם זה התסכול, או סתם ההורמונים.
המשך שבוע נפלא וחמים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
