אין לי כוח לבית ספר, משעמם לי שם, קשה לי שם, לא מעניין לי שם. אני מרגישה כאילו אני מעבירה את השעות שלי סתם, בלי שום מטרה, ואת כל מה שמלמדים בשיעור יכלתי ללמוד לבד בבית בעזרת האינטרנט. מציק לי שלא מגישים אותנו לא ל05 ולא לE, כי יכלנו לעבור ואז הייתה יכולה להיות לנו אופציה של מועדי ב' נוספים וכי הם יכלו לחרבש ציון הגשה. ולא הגישו אותנו לא כי לא הספקנו את החומר, כי יכלנו להספיק, אלא כי למורים שלנו לא היה זין לשבת עם כל תלמיד ולחבר לו ציון הגשה על סמך שנה שעברה ותחילת השנה, ולא היה להם זין לעשות מבחן או שניים כי אין להם זין לבדוק אותו כי בשביל מה להתאמץ אם אפשר לדחות את זה לקיץ, כשכולם בהיסטריה, ולמי אכפת שדוחסים שעות, ושאני למדת כמעט 50 שעות בשבוע, כי מה, זה בית ספר, זה לא פיקניק, וזה הבגרות שלי ולא של המורים.

וזין, זה כל כך מצחיק. מצד אחד נלחמו בשביל הוספת שעות כדי להספיק יותר חומר, אבל עכשיו, כשיש להם את האופציה למרוח את החומר, אז פתאום מורה מתבלבלת ושוכחת שיש שיעור, פתאום למורה לא אכפת לעשות שמונה שיעורים על נושא מסכנון כי מישהו אחד לא הבין, פתאום זה בסדר לאכול בשעור, פתאום זה סבבה לגמרי שלמורה יהיה טלפון והיא תענה כי "אוי יש לי שיחה חשובה". כי מה, יש השלמות ביום שישי, ובמילא לתלמידים הרי אין חיים והם לא רוצים לצאת.

נראה לי טיפה אבסורד.

מצד שני אני מאמינה שבן אדם שיש לו חיים בהחלט יכול לשלב אותם בחיי הלימודים. בכמויות מזעריות אומנם, טלפון פה יציאה שם ואז המרחות על המיטה מרוב תסכול ועייפות, אבל זה אפשרי.

שום דבר במוסד הזה לא צודק. שיעשו לפחות יום שישי של בלי תלבושת, זה השלמות הרי, מה זה משנה, אבל לאאאא, זה בית ספר, מוסר חינוכי בלה בלה בלה.

אני כל כך אשמח כשאני אסיים עם החרטה הזה כבר.

וכעת אלך לי למבחן בהיסטוריה, שאליו, כמובן, לא למדתי כי לא היה לי כוח, כי למי יש כוח ללמוד אחרי 8 שעות של זיוני שכל.