
9:03, בית הספר היסודי על שם אמה טי. בוּקר בפלורידה. אנדרו קארד, ראש מטה הבית הלבן רוכן אל עבר הנשיא בוש, הישוב מול קבוצת תלמידים, במסגרת קידום תוכנית "אף ילד לא נותר מאחור" להדברת האנאלפבתיות בארה"ב. מצלמות העיתונות רושפות את שלהן. "מטוס שני פגע במגדל השני", אומר קארד לנשיא, ומיד מוסיף, כמו כדי להסיר ספק: "אמריקה נמצאת תחת מתקפה".
חמש הדקות הבאות, בהן אפשר לצפות כאן, הן מחזה מוזר להפליא. התלמידים מתחילים להקריא טקסט על פי הקצב שמכתיבה מורתם, הנשיא בוש מביט בספר וכמו עוקב אחרי הצלחתם של הילדים. הילדים ממשיכים לקרוא, הברה אחר הברה, בקצב מונוטוני, משעמם להחריד, והצופה חייב להזכיר לעצמו שבאותם רגעים ממש היה כל העולם, היה הוא עצמו, המום לחלוטין.
אחרי שלוש וארבע צפיות מהפנטות, עדיין לא ברור לי אם הסטואיות המהממת של הנשיא בוש באותן דקות היא תוצאה של הלם מוחלט או שיעור בזֶן וושינגטוני.