לפני הכל אני חייבת לציין שהוא לא באמת אוסטרלי, הוא פשוט נראה כמו אחד.

את הכאבים ברגליים הרגשתי יום אחרי.

גם את הכאבים בראש. היה לי הנג אובר מטורף, אבל הרגליים הטרידו אותי יותר.

הייתי חבולה ומדממת, הכל כאב לי, אבל חייכתי כמו סתומה.

חייכתי כי הכאבים היו שווים את זה.

כשהלכתי לחובש בקורס הוא נדהם מרמת הזיהום שלי ותוך כדי חבישה שאל אותי מה קרה.

אמרתי לו שהייתי במסיבה, הייתי שיכורה ו...אממ....."נפלתי". כן, זה נשמע אחלה.

כל האנשים שאלו מה קרה ואני חייכתי כי הפציעות האלה הזכירו לי רגע קטן של השלמה עצמית.

רגע של שחרור.

אמרו לי שאתה שמוק וסתם חיפשת זיון. ובכן, לא חשבתי שממסיבת טבע תצמח לי זוגיות יציבה עם פוטנציאל לחתונה וילד.

זה היה פיזי לחלוטין, זה היה מעולה וזהו.

היה טוב וטוב שהיה.

והיום, כשהיית שם שוב דיברנו קצת. היה לי נורמלי לחלוטין.

כשראיתי אותך מתמזמז עם הקטנטונת הזאת, קצת התכווץ לי הלב. למה זה קורה? אני לא מכירה אותך.

אחר כך עצרת אותי ושאלת אם הכל בסדר. מה אכפת לך בכלל?

אני יודעת שעד מחר אני אשכח ושלא נדבר יותר בחיים, לפחות עד המסיבה הבאה ועד הסמול טוק הבא.

ולא אכפת לי כי זה היה פיזי לחלוטין אבל איפשהו...התכווץ לי הלב.

אני צריכה ללמוד מהטעויות של עצמי.