בקטע מתפתל ומסתחרר, שעושה סלאלום בין פואנטות כמעט בלי לפגוע בהן, רון מיברג ב-NRG מתעלל בגווייתה העתידית של התוכנית החדשה של דן ומירי שילון בערוץ 10 (ערוץ ההומפייג' בטלוויזיה שלי, אבל יצא שלא ראיתי את הספתח היום; אנסה בשבוע הבא).
בין השאר כתב מיברג: "מי שמכיר את הסחורה, יכול לזהות בה פוטנציאל להומור עצמי רב אפשרויות. ניתן למשל לשלב בתוכנית את טולוז, חתול הרג-דול המדהים והשעיר של השילונים. אלא שעל פי החלטה מוזרה, מעדיפה השילונית שטולוז לא ייצא מפתח הבית, וודאי בשל ניקיונו ומחירו. ניתן לדמיין את השניים רבים על כדורגל, מקנטרים על פוליטיקה, מתכתשים על כל מה שזז, חי ודומם, אבל ספק אם הכימיה החלודה הזאת היא החומרים שחנהל'ה אמורה להביא ליום שישי בכיסי שמלת השבת שלה".
אלא שהפוסי של מירי שילון לא היה הבחירה הראשונה של מיברג. זו, נראה, נגזרה החוצה מהטקסט (בשלב העריכה? אחרי הפרסום?), אבל לשמחתנו, נותרה על כנה במלל האדום בצד ימין, מה שנקרא בעגה העיתונאית לִיד: "מי שמכיר את הסחורה יכול לזהות בה פוטנציאל להומור עצמי רב אפשרויות. ניתן למשל להעלות את שילון במכנסי המשי הקצרים החביבים עליו, שכאשר יושבים מולו בזווית מסוימת אפשר לצפות באין מפריע באשכו השמאלי משתלשל מהם כמו תכשיטי המלכה שהועברו לתצוגה זמנית בתערוכה ניידת מחוץ לארמון בקינגהאם. ניתן לדמיין את השניים רבים על כדורגל, מקנטרים על פוליטיקה, מתכתשים על כל מה שזז, חי ודומם, אבל ספק אם הכימיה החלודה הזאת היא החומרים שחנהל'ה אמורה להביא ליום שישי בכיסי שמלת השבת שלה".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
