מישהו, אני לא אגיד מי ואל תשאלו, עשה לי תרגיל, אני לא אספר איזה תרגיל ואל תשאלו, אבל מבחינה טופולוגית, אני לא אסביר מה זה טופולוגית ואל תשאלו, התרגיל היה זהה לזה שבבדיחה שסיפרתי פה לפני כמה זמן, ואל תשאלו איזו בדיחה, הנה היא:
אישה אחת הלכה לבקר את בנה. הבן התגורר בדירה שכורה עם שותפה, אבל האמא חשדה שהם זוג, ומסתירים זאת ממנה מאיזושהי סיבה.
הבן הכין ארוחה יפה, קנה יין ואפילו הוציא את הסכו"ם המהודר העשוי כסף. האמא ישבה שם, אכלה וניסתה כל הערב לנתח את המבטים של השניים ולהבין מה קורה, אך לשווא. היא אפילו התחמקה לרגע בתירוץ של שירותים והלכה לרחרח בחדרים שלהם, אבל מצאה מה שנראה כמו חדרים של שני שותפים לדירה, עם מיטה בכל אחד מהם.
לאחר מספר ימים הבן מתקשר לאמו ואומר: "תשמעי, אמא, זה לא שאני מאשים או משהו, אבל מאז הארוחה אנחנו לא מוצאים את אחד המזלגות".
האמא עונה: "תשמע, בן, זה לא שאני מאשימה או משהו, אבל אם היית ישן במיטה שלך כבר היית מוצא את המזלג".