www.room404.net

אם יש דבר אחד שלמדתי מקריאה אינטנסיבית של מדורי רכילות (ובמיוחד "ציפורה" ב"העיר", בעריכתה המצויינת של נעה ידלין; של "הסיירת" בזמן תל אביב של אריק מלמן המשובח; ושל "ליאורה" בסופשבוע מעריב, ציפורה במיל.), זה שצריך לחשוב טוב טוב לפני שעונים להם. תלמידיו הרוחניים של גיל ריבה לא מקבלים "זה לא לציטוט" כתשובה, ובד"כ יצטטו את הדבר הראשון שיאמרו להם.

לנוחיות קוראי חדר 404 הסלבריטאים, הנה רשימת התשובות שאסור לתת אם כתב רכילות מתקשר אליכם:

• מאיפה זה הגיע אליך? / אני לא מאמין שאתה כבר יודע על זה.


• תרשמי ש...


• דבר עם הסוכן שלי.


• עזבי, זה לא אייטם, אם תתקשרי עוד כמה ימים אני אתן לך סיפור מעולה.


• אני לא מבין למה זה מעניין מישהו. נגמרו הפיגועים?


• אין לך במה להתעסק?


• אם תפרסמי את זה אני אתבע אותך.


• באמת? זה פעם ראשונה שאני שומעת על זה.


• אסור לי לדבר על זה, אבל...


• אנחנו לא מגיבים לרכילות.


• אל תתקשר אלי יותר.


• מה, את אף פעם לא עשית דבר כזה?


• [טריקת טלפון]