אכלנו באוונגארד. לא בסניף האבן גבירולי, שם מתעלמים משום מה מהחוק ומהלקוחות הנושמים, ומתעקשים לאפשר לסועדים לעשן בכל רחבי המסעדה (גם בבראסרי, אגב), אלא בסניף רמת החייל.
על האוכל אין הרבה להרחיב: דיינר אמריקאי. הרבה, משמין ומשביע. אחלה אוכל לחורף, חבל שהלחות בחוץ מגרדת את ה-87%.
בחשבון הופיעו דמי אבטחה: 1.5 שקל X 5 סועדים. קוראי מחלקת המזון ודאי זוכרים את הנוהל: מעבירים בעט קו על דמי האבטחה, ומחסירים אותם מהשורה התחתונה. את הכסף נותנים ישר למאבטח שעובד בשכר מינימום, בלי פערי תיווך.
המלצר חזר במבט נוזף: "אני מבין שהמחיקה זה להוריד את האבטחה?"
כן.
"אז אתם יכולים להגיד, למה לרמוז ככה?"
לרמוז? אתה מהכיתה הטיפולית או משהו? כשמישהו מעביר קו על דמי האבטחה, 7.5 שקלים, ובשורה התחתונה מוריד 7.5 שקלים מהחשבון הסופי, מה כל כך קשה להבין?
אסור להוסיף את דמי האבטחה לחשבון, וגם כשכן, נהוג לכתוב שזה אופציונלי.
"אין בעיה, אבל תגידו".
ביציאה שמנו מטבע של עשרה שקלים בידו של המאבטח, ואמרנו לו, "במקום שזה ילך אליהם, זה הולך ישר אליך". "וואלה, תודה", הוא השיב. מעניין כמה פעמים ביום זה קורה לו.
תהיות:
• מתי יאמצו מקומות נוספים את השיטה הבלתי-פולשנית של בית ציוני אמריקה – קופת אבטחה לתרומות מרצון בלובי?
• למה לוקחים מאיתנו שקל גם כשהמאבטח נעדר ממשמרתו?
• אם יש פיגוע, אני מקבל את השקל שלי בחזרה?
• האם המחבלת ב"מקסים", שאכלה, שילמה ורק אז התפוצצה, שילמה גם את דמי האבטחה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
