כינוי:
בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
| 4/2003
מקבץ שגיאות עיתונות
"מנהל מחלקת הטלמרקטינג של 'דיעות אחרונות' נעצר בחשד" וכו' וכו'. טוב, זו סתם שגיאה משעשעת, אבל במבזקים של אתר הארץ היתה גם שגיאה חמורה יותר: "16:53 רויטרס הבית הלבן: הגנרל טומי פרנקס מסר לנשיא כי המלחמה בעיראק הסתיימה באופן רשמי"; "17:39 רויטרס הבית הלבן: ביום חמישי בערב יודיע בוש לאומה כי המלחמה בעיראק הסתיימה".
המלחמה בעיראק לא הסתיימה, ואפילו רויטרס, שמהם נלקח המבזק, לא חושבים כך: "President Bush will tell Americans on Thursday evening that the major fighting in Iraq is over [...] The announcement will not amount to a formal or legal end to hostilities -- which would require steps under international law such as freeing of war prisoners".
לטובת המבזקן של הארץ, אתרגם: "הנשיא בוש יאמר לאמריקאים ביום חמישי בערב שהלחימה העיקרית בעיראק הסתיימה [...] ההודעה לא מצטברת לכדי סיום רשמי או חוקי של העוינות -- שידרוש צעדים תחת החוק הבינלאומי כמו שחרור שבויי מלחמה".
ב-AP יכול היה המבזקן להבין מפורשות שהמלחמה לא נגמרה: "הנשיא לא יכריז על ניצחון במילים מפורשות, ולא יכריז שהמלחמה תמה, אמר מזכיר העיתונות של הבית הלבן, ארי פליישר".
במעריב, לעומת זאת, פורסמה ב-29.4.03 התנצלות בזו הלשון: "במידע שהועבר ל'מעריב' ופורסם כאן אתמול תחת הכותרת 'פרויקט שירי חיילים שנפלו', חל שיבוש. ביום הזיכרון לחללי צה"ל, בתוכנית 'עוד מעט נהפוך לשיר', תבצע גלי עטרי את שירו של עומר שליט ז"ל ולא כפי שנכתב. אנו מתנצלים על הטעות".
זה די חמור, במיוחד אם במקור היה כתוב שם "בתוכנית יבצע עומר שליט ז"ל את שירה של גלי עטרי". אבל זה לא: בסך הכל טעו שם בשמו הפרטי של שליט, שנכתב "עמוס" במקום "עומר". כמובן שהעיתון ממהר להסיר מעצמו את האחריות – "מידע שהועבר ל'מעריב'", כאילו שהעיתון לא צריך לבדוק מידע שמגיע אליו.
ב-ynet, חשף הלמו ברשימת התפוצה דואר זבל, פרסמו מבזק לפיו "בג"ץ דחה הערב את העתירה שהגיש רו"ח יעקב ורקר בדרישה לעכב את מינויו של יונה מצגר לרב הראשי לישראל". הלמו חיטט ומצא את פסק הדין המקורי: "העתירה תידון בפני הרכב שלושה [...] אין מקום למתן צו-הביניים המבוקש". כלומר, לא העתירה נדחתה אלא הבקשה לצו מניעה.
ואם אתם, כמוני, נהנים מהעיסוק המשונה הזה של לחפש שגיאות ומשמעותן (אנחנו עוד בסדר; שמעתי שהגיברת קוראת מודעות אבל, ר"ל), היכנסו לכאן, עמוד התיקונים של הניו יורק טיימס, עיתון שלא מתבייש להודות בטעות.
עדכון
עיקר שכחתי: מעריב מדווח על המעילה אצל המתחרה, אבל בכתבה לא חתומה (אפילו לא "סופר מעריב" האהוב).
| |
כצאן למטבח
"אחיי יהודי הפיאות: רבים מאלו שמטיפים מוסר בשם הזיכרון והצפירה עמדו בתור הבהמי ואולי הארוך ביותר בהיסטוריה הציונית, עת נפתחה חנות הרהיטים של חברת 'איקיאה' שמימנה כספית חלקים נכבדים ממנגנוני ההשמדה הנאצית. עבורם, לשואה יש כנראה זיכרון סלקטיבי. ומדוע אלה, העומדים בתור, נמנים גם הם על המקטרגים? האם בגלל שאבות אבותיהם של אחינו העדיפו את תפילת העמידה על פני העמידה בצפירה?" – ערן סבאג (ותודה לעופרניקוס על הלינק)
| |
הספר הכי טוב שלא תוכלו למצוא
כל כך התלהבה נירה רוסו ב"מוסף הארץ" מספר הסושי החדש, ששכחה לציין את שמו. רק בקרדיט לצלם נחשף השם, ובסוגריים: "צילומים: משה כהן (מתוך 'סושי כל אחד יכול', הוצאת ידיעות אחרונות)". באתר של "הארץ", גם זה לא קיים.
בין השאר, כותבת רוסו: "העיצוב הוא זה שעושה את הספר ללהיט: אווריריות, גוּפנים גדולים ונוחים". אני יודע שיש בעיות כלכליות ברשת שוקן, ובטח אין להם יותר מדי כסף למגיהים, אבל אם כבר טורחים לנקד, ראוי שהניקוד יהיה נכון, כלומר "גוֹפנים".
חוץ מזה, הצביק כתב סיפור. לכו תקראו.
עדכון, 04.05.03: מקור המילה "גופן" מוסבר כאן, בפינת "רגע של עברית" של רשת ב'. ובכלל, זה מקום מאוד נחמד ללמוד בו על הלשון העברית (גם אם הממשק ממש מחורבן; למשל, אני לא יכול לתת לינק ישיר ל"רגע של עברית").
| |
אמא, הבטחת לנו עוף לשואה
ב"מוסף הארץ" האחרון (25.04.03), פורסמה כתבה של נירה רוסו בשם "ארוחה אפלטונית", שדנה בספרי מתכונים שנכתבו על ידי יהודים בשואה. הכתבה שבאה מיד אחריה, "אליפות העולם במשקל כבד" של חיים הנדוורקר, עסקה בניסיון האמריקאי להטיל על חברות המזון המהיר אחריות משפטית על השמנה של לקוחותיהן.
בין הכתבות מפרידה רק מודעה אחת, לסופשבוע תרבות במלון שרתון מוריה. במודעה נראה ספר תווים מונח פתוח, כשסכין ומזלג מונחים משני צדדיו. הטקסט: "יש לכם תיאבון לתרבות?"
אין מקריות בעולם כלל.
תן לי כותרת
גלובס, קחו כותרת לכתבה שלכם, חינם אין-כסף, על חשבון מערכת חדר 404: "אריקסון צוחקת, 13 אלף משפחות בוכות".
| |
מילים מחפשות משמעות (2)
אלכס ליי נגס בביצת-שוקולד ממולאת קרם של קדבורי, ומצא בפנים הפתעה: נמלים.
דובר קדברי מסר בתגובה לסאן: "זה בלתי-אפשרי שהנמלים היו נוכחות בביצה לפני שנארזה. ברור שזה מטריד, ואנחנו נקיים חקירה דחופה".
תרגום אפשרי לעברית: כמו שאמרנו, בלתי אפשרי שהן היו נוכחות שם. אנחנו נחקור את הבנזונה הזה, נוכיח שהוא דחף לשם את הנמלים ונתבע אותו על השמצה ועל התעללות בבעלי-חיים.
הערת מערכת חדר 404: זה נראה די דוחה גם בלי הנמלים.
| |
פשוט לא עומד בזה
ושוב יום השואה, ושוב תהיה מחר צפירה, ושתיים בשבוע הבא. ושוב אני אצטרך להתחבא דקה בשירותים של המפעל.
כי מצד אחד, אני לא מרגיש בנוח לעמוד בצפירה, ולא מזדהה עם הקונספט, לא עם זה בו המדינה אומרת לי איך להתאבל, ולא עם זה בו היא אומרת: "תתאבל עכשיו, ולמשך דקה". מזכיר לי את הבדיחה על הפעוט שאחיו חוזר מהצבא ומציג לראווה את הרובה.
"מה זה?", שואל הפעוט.
"זה רובה", עונה האח.
"מה זה עושה?"
"הורג".
"תהרוג רגע".
ופתאום יש לי הזדהות מוזרה עם החרדים, שמככבים בסשן צילומי האופנה השנתי של תראו-איזה-מניאקים-גם-לא-משרתים-בצבא-וגם-לא-מכבדים-את-זכר-החללים.
ומצד שני, אני לא מרגיש בנוח להמשיך ללכת, לעבוד, לדבר, לחיות, כשמסביב כולם עומדים דום. גם כי זה סוג של לחץ חברתי, וגם כי אני לא רוצה שיחשבו שאי-העמידה שלי היא התרסה נגד זכר הנופלים (היא כן התרסה, אבל נגד האבל המוכתב), או שלבי גס בהם.
פעם עבדתי בבניין משרדים, מהסוג שנראה שהוא עשוי רק מחלונות זכוכית ירוקים, והצפירה לא חדרה לשם. למרבה האירוניה, אני הייתי היחיד ששמע אותה, כי הייתי כהרגלי עם אוזניות מכוונות על גל"צ.
יש דברים שפשוט אי-אפשר להפגין נגדם, וצריך להתכופף ולתת להם לחלוף. בעוד דקה אשוב.
תן לי כותרת
קוראי חדי-העין ודאי שמו לב שהזנחתי קצת את הפינה "תן לי כותרת". מזל שאין לי קוראים חדי-עין.
| |
האקדמיה ללשון הסקוטית
שונה קווין מספרת על סקר שנערך בקרב אלף מבוגרים-מקוונים, שהעלה שהמבטא הסקסי ביותר בבריטניה שייך לסקוטים.
טים ווקר משיב לה, ש-Fat Bastard (מ"אוסטין פאוורס") מבטל את "אפקט שון קונרי".
ברברה מיקלסון מסכמת, שהסקסיות של המבטא תלויה במה שהסקוטים הללו עושים כשהם מגלגלים את הרי"ש (כן, מה שאתם חושבים).
וכל זה קורה ברשימת התפוצה המצוינת-אם-כי-אוף-טופיקית-לרוב Urban Legends.
עדכון קל:
אני עובר עכשיו על איזה גזיליון אימיילים מהרשימה הזאת, ואיתרתי עוד פנינה. פול באוורס מכנה שם את הקואליציה שלחמה בעיראק "USUK forces" (כלומר, US שזה ארה"ב ו-UK שזה בריטניה).
טים ווקר מעיר שזה אחלה קיצור, עד שקוראים אותו בקול (you suck) ואז הוא לא כל-כך מוצלח, אלא אם אתה מתנגד למלחמה.
| |
גמל-שלמה הוא יותר ארוך או יותר ירוק?
"מישהו מצטרף אלי לשחייה בקישון?
אומרים שזה לא מסוכן, ואף הבוצה בריאה לעור הפנים"
רשומה של גמ"שי, מצטרף טרי לבלוגיה, שנקרא על שם גמל-שלמה המחמד שלו, שנפטר לאחרונה.
גמ"שי מצטיין בחוש הומור משובח (עם מעידות גיחי-גיחי קלות לפרקים), והוא מאוד מזכיר לי את המגדל חביבי.
| |
מישהו נתן לך משהו להעביר?
הודעה לעיתונות של משרד הפנים:
"במסגרת פעולות המנע ב'מלחמה' במחלת ה-SARS, עליה מצווים כל משרדי הממשלה – כל אחד בתחום אחריותו – החליט שר הפנים, אברהם פורז, כי עובדים זרים חוקיים לא יידרשו, כפי שנדרש כיום, לעזוב את הארץ בתום 27 חודשים לשהייתם בישראל.
ההחלטה התקבלה במטרה למנוע נסיעתם של העובדים הזרים לארץ מוצאם וחזרתם לישראל, דבר העלול להגביר את הסיכוי ל'יבוא' ולהפצת המחלה בישראל. השר פורז הבהיר, כי לעניין זה לא ראה לנכון להבחין בין ארצות המוצא של העובדים הזרים, ולכן החליט להחיל את ההנחיה על כלל העובדים הזרים- ללא הבדל בארץ המוצא."
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
