אח, איזה שיר...silent man, dream theatre.
כן כן, סוף סוף חלומי התגשם והתחלתי לשמוע מוזיקה איכותית. הו, איזה עושר עילאי. עכשיו שוב דבר לא עומד בדרכי לפתח טעם משובח. יש לי דיסקים טובים (לא כל כך הרבה דיסקים... והם גם לא בדיוק שלי... אבל למה להיכנס לדקויות...), יש לי תוכנת שיתוף קבצים מתפקדת יחסית, וכמובן, הרכש החדש- mp3!!!
זה מאוד משעשע, כל מי ששאלתי אותו איך להשתמש בו ענה לי בקלילות יתר שהרי זה כל כך פשוט ונוח, שאין סיכוי שאני לא אבין איך זה פועל... נו באמת! אתם מזלזלים באינטליגנציה הנחותה שלי! בניסיונותי האנושים להבין איך לחבר את המכשיר למחשב הצלחתי להרוס את המקלדת, כמעט לשבור את הנגן וכמובן, למחוק 3 פעמים את רשימת השירים שהעברתי לכונן ה-mp3. אלוהים יודע איך עשיתי את זה, אבל אני טוענת שזה כישרון.
יש לי רק בקשה אחת ליפנים הקטנים שמייצרים את זה- אני יודעת שאתם לא באמת מאמינים שמישהו קורא את ספר הוראות השימוש, אבל כן, תאונות קורות, ואנשים כמוני מקבלים לידיהם מכשירים קטנים ונוצצים. אז בבקשה, בשבילי ובשביל דומיי, תעשו הגהה או משהו על ההוראות! כשאני צריכה לקרוא משפט כגון
"pressing singly: pressing this key, it will take effect until you don't hold it"
שאגב, מצוטט ישירות מהמקור, הם באמת מצפים שאני אבין את זה???
אני אוהבת שיעורי פיתוח קול. אני חושבת שמצבי משתפר. זה נורא נחמד לשמוע שהמורה אומרת שהיא אוהבת את הקול שלי, אחרי שבשיעור הקודם היא אמרה שאם היא הייתה החבר שלי היא הייתה בורחת ממני בצרחות.
תקופת החגים מתקרבת, ועימה גם חג הסוכות. כידוע לכל מי שמכיר אותי אפילו מעט, חג הסוכות הוא חג טראומתי במיוחד בשבילי. כן כן, כל שנה שעוברת מזכירה לי יותר את טראומת העבר. יכולתי להיות נחמדה ולחסוך מהעולם את הסיפור קורע הלב שלי, אבל למה לעשות את זה כשאפשר לעצבן את כולם???
טוב אין לי כוח לכתוב שוב, אז אני אסכם: וועד הבית גנב לי את הסוכה!!! הוא חטף אותה לארה"ב!!!! לעולמי עד!!
וגם השנה, אני מסתובבת לבד ברחובות, בכפור ובגשם, מכינה קישוטי סוכה לחצי החדר שלי שבקושי אתרוג נכנס בו. דמעה זולגת מעיני בעוד אני נזכרת בילדי השכנים שאוכלים פיתות עם שוקולד וישנים על מזרונים מעופשים עם סיכות שדכן באצבעות (נו באמת, מי מצליח להפעיל שדכן בעת תליית קישוטי סוכה בלי שום חבלות??) וחיוך גדול בלב. הו, היגון.
אתמול היה הרכב ג'אז. למרות שהיינו בכוח אדם מצומצם משהו, היה משעשע.
מסתבר שאני לא מאלתרת טוב מספיק, המורה אמר שאני צריכה להיות טרומבון.
נכון, אני לא ג'אזיסטית מהוללת, אבל השפלה היא הדרך ללמוד, וזה כל כך כיף. או שאני סתם מזוכיסטית.
המורה שעובד איתנו משעשע. יש שירים נחמדים ביותר עד עכשיו. מי יודע, אולי ייצא ממני משהו עד סוף השנה.. :)
אני פוצחת בדיאטה סוערת.
החלטתי רשמית שלאור הרזיית הבזק של שלומי אני לא יכולה לשמור על מצבי המאותגר משקלית הנוכחי, למרות שהחורף מגיע ואולי אצטרך את מצבורי השומן.
לפיכך, אני מודיעה לציבור- כל מי שרואה אותי עם משהו שעלול לסכן את הדיאטה המקודשת, מוזמן בחום לחבוט בראשי עד אשר אעזוב את המשמן הנ"ל, ולא משנה כמה אני אתנגד.
במקרה של לב וגלעד, אפשר פשוט לרדוף אחרי, לזרוק אותי על הדשא ולדגדג אותי למוות, או לחלוטין לאיים בלהעיף אותי מהמדרגות, או בזריקה לפח.
אני ילדה מוכה. :)
איזה כיף שלמדתי להשתמש בקו מפריד בפוסטים, אני גאה בעצמי:)
ובכן, אני גאה לסיים רשמית את הפוסט.
שנה נפלאה ומוצלחת לכולם, שהמזל יאיר לכם פנים יאדה יאדה יאדה....
וח"ח למי שקרא עד כאן, כפרע עליכם. חחחח :)
-נתליה-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
