קוראים לזה חיים.

הייתה הפוגה קלה בתחושה הרעה, אבל היא חזרה.

אני לא יודעת אם בהכרח זה התאחדות של יותר מדי אנשים נגדי,

צירוף מקרים מזעזע שמוכיח שצרות מגיעות בצרורות

או סתם העובדה שאני דיי עצבנית בתקופה האחרונה שאני מחפשת מה אנשים עושים לי רע.

אולי זה גם פשוט מאוד גב הגמל שאמר חדל.

זה לא משנה, כי התוצאה זהה.

ואולי לא תלעגו לצורת הדיבור שלי?

תמיד אפשר להתנחם בסרט בנות מטופש עם הפי אנד מובטח, לא?

[אני יודעת שאין שום קשר רלוונטי בין הכותרת לטקסט, אבל המשפט הזה תקוע לי בראש

כבר איזה שעתיים ואני לא יודעת מאיפה הוא לקוח, ולמען האמת, אין לי כוח גם לחפש.]

I'm pushing an elephant up the stairs

I'm tossing up punchlines that were never there