לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


This article is intended as an accessible, non-technical introduction to the subject.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2010


התחושה היציבה שהיא תמיד תהיה שם נסדקת כל כמה זמן בקול פריך, ההבנה מתחילה לדלוף משם אבל עדיין לא באמת הפנמתי.

 

העברתי את רב החיים שלי על רקע תפאורה ובה כתם לבן, רגוע וצנוע כל כך שכמעט השתלב עם הקירות, ובו שתי עיניים חומות מלאות תום. היא נצרבה על הפילם כמו נקודת חן, משהו שתמיד היה ויהיה שם. הנגישות הזאת כל כך מובנת מאליו שגם עכשיו אני כמעט יכולה להושיט את היד ולהרגיש את הסנטר הקטן שלה, את הפרווה המלוכלכת בחול. אני רק צריכה לרצות, ואני מיד אמצא אותה במקום גלוי מייחלת לליטוף, מגיבה בחום, אבל לא מעיזה לדרוש באותה אגרסיביות של האחרים. היא פשוט תמיד שם.

 

הראש שלי מלא בתמונות שמתחלפות מכל התקופות שהיו. המבט שלה בעיקר לא נעלם. כל המאפיינים האנושיים המוזרים האלה שמייחדים אותה מהחתולים האחרים. יש חתול שמסתכלים עליו והוא לא נראה הרבה יותר מסתם חיית מחמד, יצור בעל רצונות פשוטים שעובד פחות או יותר על אוטומט. והיתה היא, יצור שקט ומהורהר, שנדדה בבית באופן שרחוק מההליכה החתולית האלגנטית וההימרחות החושנית שאופיינית לחתולים. היא התנהלה בתנועות פשוטות, קלות, החליפה הבעות פנים לפי הסיטואציה. היה בזה משהו מאוד אמיתי, אם היה אפשר להתייחס להתנהגות החתולית הטיפוסית כמו הצגת אותנטיות מזוייפת.

או מאוד אנושי, אם לא.

 

מה לא הייתי נותנת בשביל עוד ליטוף.

 

אלוהים, זה כל כך חסר כשחושבים על זה שאין

נכתב על ידי Scurious vulgaris , 3/10/2010 00:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של scuriousv ב-10/11/2010 01:15
 





Avatarכינוי:  Scurious vulgaris

מין: נקבה




38,933

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לScurious vulgaris אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Scurious vulgaris ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)