בוקר טוב, כן אני יודעת שכבר 2 בצהריים אבל מה לעשות שיש יום חופש ואין מה לעשות חוץ מלישון? אפילו כביסו או נקיון אין לי לעשות כי אני לבד ואף אחד לא מלכלך, אולי זה חסר לי הלכלוך של השותפים שאני מנקה אחריהם כל היום, ככה לפחות יש לי מה לעשות ולא להרגיש את הלבד.

אולי זה נשמע כאלו אני מרחמת על עצמי ובאיזשהו אופן אני כן, אבל הלבד הזה גורם לי לחשוב על דברים שהייתי צריכה לשכוח מהם ממזמן ולצאת מהמקום הזה.

אני רוצה לא להיות בעיר הזאת יותר אבל אין לי לאן ללכת, אין לי מה לחפש בצפון או בבית וגם אין לי מה לעשות פה אבל פה לפחות יש לי עבודה, שם גם את זה אין לי.

אפילו כמעט מלאכים יכולים להשתחרר מזה

"זה הזמן לחפש אהבה"

ו"אל תגידי לא יכולה"....

טוב אז אני לא יכולה ולא מצליחה ולא בא לי יותר כי נמאס לי.

אני אשאר לבד עם עצמי, "אני עצמי ואיירין" רק שג'ים קארי לא איתי אלא שלושתנו לבד.

חוזרים לישון?

איירין.