ואת כל כך יפה, עוד נסיכה שרודפת אחרי הקשת.

פעם חשבתי שנקמה זה לא בריא, שבסופו של דבר הכל יחזור אלייך כפליים.

פעם חשבתי שלא כדאי לנטור לאנשים, שזה לא יעזור לך.

פעם חשבתי שלא תהפכי להיות סנובית, חשבתי שתישארי אותה בחורה טובה שלמדתי לאהוב במשך 12 שנה.

12 שנה אנחנו מכירות, את מבינה מה זה בכלל? את מסוגלת להכיל את זה?

פעם חשבתי שיש לך כישרון ציור, היום אני יודעת שזה לא משנה עד כמה כישרונית את יכולה להיות, את עדיין יותר דפוקה ממני.

פעם חשבתי שלא נגיע למצב הזה, היום אני יודעת שזה היה ברור שכן נגיע.

פעם חשבתי שתדאגי לי לא משנה מה, היום אני יודעת שאת דואגת רק לעצמך.

פעם חשבתי שלא תנטשי את חברות שלך בגלל בחור, היום אני לא מבינה למה לעזאזל חשבתי ככה.

פעם חשבתי שאת תמימה, היום אני יודעת ששכבת עם הבחור הראשון שהסתכל לעברך. חייבת להגיד שזה היה עלוב, אפילו לעומתי.

פעם חשבתי שאני לא אצטרך לכתוב עלייך שום דבר, כי אין על מה. היום אני יודעת שאת היסטרית, פחדנית ומתנשאת. תגידי מה שבא לך, תרגישי חשובה כמה שבא לך.

אותי את לא מעניינת יותר.

עצוב לדעת שלמרות הכל, אני עדיין אוהבת אותך. את עדיין חברה שלי.

רק בגלל הפעמים שכן שמרת עליי. שכן דאגת לי.